מרין הוא ילד רגיש ועצמאי, המתגורר לבדו ביער ירוק ושלו.
יום אחד מגיע אליו אורח, שליח משבט המצ'ואיסטים, שמעביר לו מסר חד וברור: עליו להיות חזק תמיד.
מרין מיישם את זה ומתחיל להתאמן, בניסיון להיות חזק בגופו ובנפשו. אבל, זה לא מוביל לתוצאות הרצויות: גופו כואב ובמקום שנפשו תתחזק הוא הופך להיות כועס ונסער.
מרין שהיה מגיע באופן קבוע לכפר העצלנים, בטוח שהאורח צדק. הם היו חולים וחלשים. הוא ניסה ללמדם את מה שלמד בעצמו. אך, הם דחו את דבריו ולעגו לו בטענה, שהוא עצמו לא בריא.
לאחר שמרין שאל את עצמו, שאולי ההתעקשות שלו על חוסן מוגזם כזה היא שפוגעת בו, הוא התחיל לשחרר. ככל ששחרר את עקשנותו ונוקשותו, כך גם גופו נרגע, ליבו נפתח, ומחשבותיו נעשו בהירות.
ספר זה הוא פתח לשיח נפשי עמוק. האם להיות חזק באמת מוביל אותנו למקום הטוב ביותר עבורנו? עבור גופנו ונפשנו? ואולי דווקא כשאנחנו מכניסים לתוך חיינו את היכולת לנוח, לחמול ולהיות פגיעים, אנחנו מכניסים גם מקום לנפשנו ונותנים את הנדרש לגופנו.
בעולם בו עוצמה ויעילות היא דרך חיים, אין מספיק מקום לגופנו ונפשנו ואנו חשים עייפים ותשושים נפשית. כפי שמתואר בספר, האיזון הוא נרכש ומחייב אותנו לפתח יכולת להיות נוכחים וקשובים.
דרך מסעו של מרין, הקורא מגלה את חוכמת האיזון. הספר הוא הזמנה לכל אחד מאיתנו, לבחון מה קורה לנו כשאנו מנסים להיות "חזקים מידי". אני בטוחה שכל אחד מכם יכול להזדהות עם זה ולהיזכר איך חלה או חש תשוש מידי…
אלי כהן הוא אמן, יוצר סיפורים ומפתח גישות להקשבה עמוקה לגוף ולנפש. הוא מאמין שלכל אחד מאיתנו מגיעים כלים פשוטים כדי לחיות בידיעה חופשית ובריאה. "הילד מרין וחוכמת האיזון" הוא ספרו הראשון.
מאחלת לכם ולילדכם קריאה מהנה ומרפה, שתוביל אתכם לאיזון הנכון עבורכם.
XOXO
אחת שיודעת 😉
