מיכל לייסט היא בת להורים שעלו לארץ במסגרת "ילדי טהרן", קבוצה בת למעלה מ-700 ילדים שהגיעה לארץ בימי מלחמת העולם השניה.
בספרה היא מתארת את סיפורם של סבא וסבתא של אורי. בשפה פשוטה וקולחת, המתאימה גם לבני נוער צעירים (כמו אורי) סבתא של אורי מספרת את קורותיה בימי מלחמת העולם השניה. איך היא הצליחה לשרוד ולהגיע ארצה, למרות כל הקושי.
משפחתה והיא היו פליטים פולנים שברחו לרוסיה עם פרוץ המלחמה ונאלצו לעבור מספר שנים של הישרדות קשה. ברוסיה הם נשלחו לסיביר הקרה למחנה. כששוחררו לבסוף מסיביר, הם נסעו ברכבות לאוזבקיסטן, אך גם לשם הגיע הרעב והמחסור.
ההזמנות נקרתה בפניה של סבתא של אורי כאשר הוחלט להקים בית ילדים מחוץ לגבולות ברית המועצות. סבתא של אורי עזבה את משפחתה ויצאה לדרך. קבוצה של כ-700 ילדים הועברה לפרס, לטהרן. קבוצה זו נקראה 'ילדי טהרן' בגלל התקופה הארוכה שבה המתינו בטהרן לקראת היציאה לארץ ישראל.
קבוצה זו היתה קבוצת הילדים בראשונה שהצליחה להגיע לארץ ישראל מאז פרצה המלחמה. זה היה ב-18 בפברואר 1943. זה היה יום מרגש ביותר עבור הישוב היהודי בארץ. מכל רחבי הארץ הגיעו לקדם את פניהם.
סבא וסבתא של אורי נפגשו במסגרת 'ילדי טהרן' ומאז הם יחד חוגגים את הניצחון של החיים עם הנכדים והנינים.
סיפורם המרגש והנוגע ללב, המסופר לנכדם אורי, מתאר אותם עצמם כילדים ומאפשר לילדים ובני נוער להתחבר לסיפורם. בנוסף, הספר הוא קצר ולא עמוס בפרטים, כך שפשטותו מאפשרת הבנה גם לקוראים הצעירים יותר.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
