מיינדפולנס – עכשיו גם בחינוך

המיינדפולנס, או בעברית – קשיבות – היא תורה שהולכת וצוברת תאוצה במסגרות רבות ובתחומים רבים בישראל ובעולם כולו. עקרונות השיטה, שמקדמים את ההתמקדות שלנו בחוויה הנוכחית שלנו, ב"כאן ועכשיו", משמשים כיום ככלי שנע בין המדיטציה לטיפול הפסיכותרפי, ואנחנו רואים יותר ויותר הצלחה של השיטה גם בחוויה אישית וגם במסגרות גדולות. מערכת החינוך, אם כן, לא יכולה להישאר הרבה מאחור, וכדאי להבין כיצד ליישם את המיינדפולנס במסגרות חינוכיות.

קודם כל – מה זה בדיוק מיינדפולנס ועל מה הוא מבוסס?

למרות שמדובר בשיטה פסיכולוגית ובתורת טיפול שלמה, העיקרון שעומד בבסיס של המיינדפולנס הוא רעיון פסיכולוגי די פשוט שכל אחד יכול ליישם. הרעיון הוא ליצור תשומת לב מודעת ומכוונת לחוויות שאותן האדם חווה באותו רגע. המיינדפולנס, או הקשיבות, הוא חסר שיפוט והוא מבוסס על היכולת של האדם לחוות את העולם כפי שהוא, ולנסות לשפוט את הסיטואציות שבהן הוא נמצא בצורה פחות ביקורתית וקשה.

ישנן שיטות שונות באמצעותן משיגים את הקשיבות הזאת, כמו התמקדות מדיטטיבית בנשימות או בתנועות הגוף. ברגע שבו מצליחים להשיג את ההתמקדות הזאת, ניתן להסתכל על החוויה שאנו חווים בעיניים חיצוניות ולא שיפוטיות או ציניות. השיטה הזאת, שפותחה בשנות השבעים והשמונים, הולכת וצוברת תאוצה בעולם המודרני, וכיום מיושמת לא רק בטיפולים נפשיים ובתרגולי מדיטציה, אלא גם במסגרות תעסוקה והכשרה גדולות שבהן רוצים לדאוג לאיכות החיים של העובדים או החניכים. מטבע הדברים, אנחנו רוצים להבין כיצד ניתן לשלב אותה גם במערכת גדולה ומורכבת כמו מערכת החינוך.

 

דרכים ליישום שיטת המיינדפולנס במסגרות חינוכיות

  • יישום כחלק מימי הלימודים – בדומה למסגרות אחרות שמיישמות את השיטה, לא מן הנמנע שתרגול המיינדפולנס, גם אם לא תחת הכותרת הזאת במדויק, ייושם כחלק מסדר היום הרגיל של המוסד החינוכי. לדוגמה – פתיחה או סיום של יום הלימודים ב-5 דקות של התמקדות בנשימות, בתחילה בלי מטרה ספציפית ולאחר מכן עם שאלות ומטרות מכווינות לאותן דקות של ריכוז. ישנם מחקרים המעידים כי הדבר יכול לסייע מאוד לתלמידים, כולל לכאלה המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז שונות, לרכז את המחשבות והיעדים שלהם ולעבד את חוויות יום הלימודים בצורה בריאה.

 

  • למידה רפקלטיבית – תהליך ההתבוננות העצמית, או הרפלקציה, הוא חלק משמעותי מעקרונות הקשיבות, ובהחלט ניתן לשלב במטלות לימוד שונות גם כתיבה או הצגה של רפלקציה אודות העבודה על הפרויקט עצמה. גם כאן, הדבר יכול למקד את המחשבות של התלמיד אודות הלמידה, ולעזור לו להגיע למסקנות על עצמו ועל נושא העבודה בצורה טובה יותר.

 

  • יצירה ולמידה אישית – בית הספר אמנם אמור להקנות לילדים כלים ספציפיים במקצועות שונים, אך באותה המידה הוא גם אמור לפתח את היכולת של הילד להכיר את עצמו ואת הדברים שמעניינים אותו. בהתאם לכך, בהחלט ניתן לעבוד עם התלמידים על פרוייקטים אישיים שנוגעים לתחומי העניין שלהם, דרך התבוננות קשובה במה הנושא הזה יהיה ובדרך שבה הם יציגו את הפרויקט. בהחלט יתכן, במצב כזה, שנמצא דרכים חדשות לפתח את התלמידים ולהעצים אותם שלא רק במסגרת הפדגוגית היבשה, ונחזק את תחושת המסוגלות שלהם.

 

אנשי חינוך שמיישמים שיטות מתקדמות ומוכחות, מצעידים את הילדים קדימה

קידום של מערכת החינוך הוא לא פחות מאינטרס לאומי, אבל הוא בהחלט יכול להיות גם אינטרס אישי של איש החינוך שנכנס למערכת. כיום, היכולת ליישם שיטות מתקדמות ואיכותיות לטובת התלמיד יכולה להיות בערך ערך רב עבור המערכת החינוכית, במקביל לתואר שני בחינוך או הכשרות יוקרתיות דומות. בהתאם לכך, אם הדבר מעניין אתכם ואתם מוצאים את התשוקה שלכם בפיתוח כלים חינוכיים איכותיים – בהחלט יתכן שאתם יכולים לחפש מסגרת הכשרה שמעניקה את הכלים האלה לאנשי מערכת החינוך.

בין אם במסגרת אישית ובין אם במערכות כמו מערכת החינוך, כיום כבר ברורה היעילות וברורים היתרונות המשמעותיים של שיטת המיינדפולנס עבור הפרט והמערכת גם יחד.