מס' ימים מתחילת המסע: 10, רק מיצמצנו ועבר שליש כבר.

מס' ימים עד לסיום: 20

מס' מתכון מתוך ה-30: 10

אני חייבת להגיד, שאני עוד סוחבת עייפות מהיומולדת שלי ביום שבת. נראה לי החום הזה לא משתחרר לא בחוץ ולא אצלי. אני באמת מאוד עייפה בימים האחרונים. לא מספיקה לישון כל כך, ולא ישנה כל כך טוב (אולי צריכה איזה שעון מנתח שינה כזה שיגיד לי באמת….), אבל מרגישה שהעיינים באמת נעצמות לי.

אז קודם כל, תסלחו לי על שגיאות הכתיב אם יהיו, כבר 00:00 בלילה, ורק עכשיו חזרתי מהמפגש קומונה, ולכן רק עכשיו מתחילה לכתוב (הייתי דוחה למחר אבל גם מחר אין שנייה לנשום)..

בבלוג הקודם, התארחה הקומונה שלי, בהרכב חסר, כי אז טל הייתה בחול. מוזמנים לראות את המתכון הטעים למרק אסייתי שהכנו אז…מאז כבר הרבה השתנה, וטל חזרה לארץ… והיה ברור שבסיבוב הנוכחי, כולן מתייצבות (ברור פוחדות ממני …) לאיחוד קומונה.

את שיר , ליאור וטל, הכרתי אי שם בשנת 2005-2006, כשנבחרנו (נבחרת עילית) לעשות יחד שנת שירות בפנימייה בהרצליה. אם היום היו שואלים אותי אם הייתי רוצה לגור בגיל 18, פעם ראשונה מחוץ לבית, עם בנות שאני לא מכירה, עם רקע אחר, ומעולם אחר, ולעבור שנה מטורפת בחוויות לטוב ולפחות טוב, אולי לא הייתי אומרת כן… עכשיו כשאני יודעת כמה מורכב זה היה, אבל עדיין לא מתחרטת לרגע

ובעיקר לא מתחרטת כי הכרנו ארבעתנו. ולאורך השנים שעברו מאז, אנחנו יודעות תקופות טובות יותר ופחות, מלוות אחת את השנייה בצעדים משמעותיים, ואפילו טל ושיר הולכות לגור אחת ליד השנייה…אז משהו עשינו טוב… (ליאורי אנחנו שתי השפויות כבר אמרנו…)

אני תמיד אוהבת להפגש אתכן, כי ברגע אחד, חוזרים 12 שנה אחורה, לגיל 18, לבדיחות, לצחוק, לכאב , לדמעות, לסיפורים ולחוויות שעברנו יחד באותה דירה קטנה בא.ל.יפה 51. חשיבה אסוציאטיבית כבר אמרנו. היה לי ממש כיף איתכן הערב. רק אומרת.

בשנה הבאה במשמרות.

היום בבוקר,כתבתי בקבוצת ווטאטספ שלנו על המנה להערב, ועל הצעות מעניינות וכו', ואמרתי שאקנה את המרכיבים בדרך לפגישה היום, כשהגעתי מהבייביסטר ללוחמי גליפולי, אי שם במזרח תל אביב, פגשתי את שיר מחכה מחוץ לדירה של טל (קומה אחרונה, בלי מעלית תודה ששאלתם). שיר אמרה שטל לא עונה, לא בבית ולא בטלפון… התקשרתי אני, וטלטול עונה לי.

נעמה: "טלטול איפה את? אנחנו מחוץ לדירה…."

טל: "מה מחוץ לדירה? קבענו ביום שבת!" (הערת סוגריים- הכי לא מתאים לטל לשכוח….)

נעמה: "דיי טל את מסתלבטת עלינו נכון? את סתם לא פותחת?"

טל: לא נעמה אני בכיכר רבין אני נשבעת שחשבתי שקבענו בשבת, טוב אני יוצאת הכל טוב חכו לי!"

בינתיים שיר ואני קופצות לסופר מפוקפק לקנות השלמות, ופוגשות את ליאורי בדרך. מחכות כולנו לטלטול…. מפה לשם חופרות בקבוצת וואטספ, ומגלות שיש עדויות שקבענו להיום בערב ושכולן הסכימו, רק מה, יום אחרי מסתבר, טל כבר כתבה על תאריך אחר שקבענו , ואף אחת לא שמה לב ותיקנה אותה…וכך יצא שחיכינו וחיכינו וחיכינו…ומי לא בא?

בקיצור, יצא טוב. מה זה טוב? היום הבלוג היה צריך להתאים את עצמו לקומונה בעייתית, אחת צליאקית, אחת בהריון והשלישית מניקה. ואני? טפו חמסה. הכל בשגרה.

אז בלי הרבה תכנון מוקדם, הכנו סלט (רוצה לכתוב זריר אבל לקח שעה וחצי בערך) של אטריות אורז, עם ירוקים, עגבניות וצנוניות, ברוטב חמאת בוטנים חמוץ מתוק.

אני חייבת להגיד שהיום באתי לבלוג מאוד רעבה!!!! לכן, הגזמתי עם כמות האטריות אורז הדקות ששמתי להשרייה. בתכנון המקורי שלי, הרעיון היה לעשות ממש סלט מלא בעשבים, עם קצת אטריות, ושוחה ברוטב. הפרקטיקה יצאה קצת שונה.

מי שמכין את הסלט שיכין מעט אטריות והרבה ירק. פי 700 טעים יותר.

סלט אטריות אורז

משרים חצי חבילת אטריות אורז (תעשו פחות אם בא לכם סלט, ויותר אם בא לכם ממש תבשיל כזה) במים רותחים ל-5 ד'.

מסננים.

מערבבים עם עגבניות שרי, צנוניות, עליי נענע, עליי כוסברה, חסה, צ'ילי אדום וקצת שום כתוש.

מכינים רוטב (תלוי ממה בכמויות של המנה ) מחמאת בוטנים, לימון, דבש,צ'ילי אדום, מלח, פלפל ושמן קנולה. עד שנוצרת אמולסיה ואיחוד טעימים שמדגיש מליחות-חמיצות- מתיקות-חריפות.

מערבבים את האטריות עם כל המרכיבים, קצת עלים ירוקים טריים מעל, ובוטנים קצוצים.

מגישים טמפ' חדר…