לכתוב תנועה..
גל-י סטרובולסקי
שירה
הוצאה עצמית
..
את הספר הניחה גל על פתח דלתי בטרם יום הכיפורים. בטרם סגר. הענווה קסמה לי והתרגשותה הדביקה אותי ומיד לאחר הצום ישבתי לקרוא וגם לכתוב והסקירה הועלתה לבלוג האישי שלי "ביקורת ספרים".
עתה, משחזר אלינו האתר "סלונה" במתכונתו החדשה, החלטתי להכניס גם את הסקירה על ספרה של גל לבלוג שלי באתר.
..
יש משהו תמים ונוגע בספר ביכורים, בשירים ראשונים היוצאים לאור.
אולי תקווה, אולי הבטחה, או אולי אמונה במציאת כיוון חדש לביטוי האישי. כי ברגע שהתחלתם לכתוב, הרי בודאי שתנסו שוב ושוב..
זהו ספרה ראשון של גל, תרפיסטית בתנעה שמעבירה את חוויות תנועת הרגש והלב אל המלים.
כפי שמעיד שם הספר: "לכתוב תנועה.."
בספר גם צילומים שצילמה גל ורישומים שלה.
הספר בהיר עם נקודות צבע של צילומיה היפים ונקודות של אור במלים.
"וְאִם הַגּוּף מְדַבֵּר בְּשָׂפָה מִשֶּׁלּוֹ
מָה נִדְרַשׁ כְּדֵי לוֹמַר אֶת דְּבָרוֹ
וְהַמִּלִּים הַיּוֹצְאוֹת, מֵאַיִן הֵן מַגִּיעוֹת
מֵהֵיכָן הֵן יוֹרְדוֹת עוֹלוֹת וְנִכְנָסוֹת
וְכֵיצַד הֵן בָּאוֹת? תּוֹקְפוֹת אוֹ עוֹטְפוֹת?
וּמָה עִם שְׁתִיקָה"
והנה תיאור ריקוד של ממש:
"חוּט חַיִּים עָדִין שַׁבְרִירִי נִשְׁזָר עִם עַצְמוֹ עוֹד וָעוֹד
..
מַפְרִיד בֵּין הַפָּנִים הַסּוֹעֵר מְחֻסְפָּס הַפָּרוּם
לְמַרְאֶה הַנִּגְלֶה לִכְאוֹרָה אֶל הַחוּץ נָקִי סָדוּר וּבָרוּר
וּבְרֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט
נַרְפֶּה אֶל תּוֹכוֹ
מַחֲזִיר נְשִׁימָה
מְגַשֵּׁשׁ וּמוֹצֵא דַּרְכּוֹ חֲזָרָה
עַד הַפְּרִימָה הַבָּאָה"
..
את השיר הזה אהבתי במיוחד – כמה מלים להכוונה בדרך, לאמירות של דאגה.
לה? למשפחתה?
"אָמְרוּ לָהּ לְהִזָּהֵר
אָמְרוּ שֶׁמְּסֻכָּן
אָמְרוּ שֶׁאָבְדָה לָהּ הַדֶּרֶךְ
אָמְרוּ שֶׁלֹּא מְקֻבָּל
אָמְרוּ בִּשְׁבִיל מָה לָךְ
אָמְרוּ חִזְרִי לְעַצְמְךָ
אָמְרוּ וְאָמְרוּ.."
לכתיבה שירים הגיעה בהפתעה, מספרת גל.
בשנה האחרונה נבע בה צורך פנימי, תשוקה גדולה להוסיף ביטוי אישי נוסף לתנועה הפיזית בה היא עוסקת
מתוך התבוננות במציאות המוחשית ובמופעים של – צילום, ציור, השראה מטיפול נבעו ממנה המלים, השירים, אותם קיבצה לספר היפה והבהיר הזה.
וכך כתבה גל במכתבה שצורף לספר:
"כתרפיסטית בתנועה, המבט על העולם מקבל ביטוי אינסופי, אחר, מזמין.
כשאני נעה במרחב הריקוד, הצלילה אל תוכי מתרחשת בצלילים העוטפים. בצלילים הנוגעים.
בצלילים מרפאים.
כשאני נעה במרחב החיים, המילה והכתיבה הינם עבורי צלילה לתנועה משקיטה.
בין התנועה לכתיבה מתרחש לו דיאלוג.
דיאלוג מאפשר.
דיאלוג מרפא.
דיאלוג נוגע"
השירים יפים, כנים, מביעים אמת של רגע, של חיים. מלים של שקט ותנועה.
גל שמה את המלים מולנו, מביעה דעות, רגשות, רוצה שנבין אותה, שנבין ונתבונן בעולם המקיף אותנו, בצבעיו ובשתיקותיו. שנשתוקק, שנכיר את היופי ואת המורכבות הסובבת אותנו.
וכפי שכתבה גל סטרובולסקי בכנות כובשת: "הוא לא מושלם, לא מהוקצע, לא מלוטש אבל ככזה הוא אותנטי".
כמו הטבע..
..
"פֶּרַח אֶחָד קָטָן
אֶל מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל
צֶבַע הַשֶּׁקֶט הַיּוֹם"
ואולי האמת של כתיבתה והשקט מוצאים את ביטויים במשפט הזה:
"יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ צְבָעִים
לְצַיֵּר לִי מֶרְחָבִים"
