תחיית המתים – סיפור קצר
חלק מהאנשים טענו שאיש שחור, גיבן וגבוה עבר לפנות בוקר ברחבי בני ברק רכוב על אופניים ותלה את המודעות, חלק טענו שהאיש היה גיבן ולבן ורק המעיל שלו היה שחור, וחלק אחר טענו שהיה זה בכלל חתול בלבוש אדם שתלה את המודעות. כך או אחרת באותו בוקר, בבני ברק ובשכונות החרדיות ברחבי הארץ, התעוררו האנשים וגילו על קירות הבתים את הפשקוויל הזה: "יהודים, ימות המשיח הגיעו. ממחר, תחיית המתים."
למעלה היה כתוב בס"ד אבל התאריך שנדפס היה לספירתם.
ובאמת, ביום שלמחרת, התחילו להופיע ברחבי הארץ אנשים שאך לאחרונה נאמר עליהם קדיש. אחרי כמה שעות התברר שרק יהודים חוזרים לחיים ואחרי כמה ימים הסתמן שכל יום חוזרים לחיים אלה שהלכו לעולמם בשנתון מסוים. תחילה אלה שמתו בשנה האחרונה למחרת אלה שמתו בשנה שלפני וכך בכל יום שנתון ישן יותר.
תיאולוגים ברחבי העולם נאלצו להודות שאלוהים, או השטן כפי שרמזו חלק בחמיצות, הוא יהודי.
הוותיקן לעומת זאת פרסם הודעה שמכחישה את השמועות על תחיית המתים בקרב היהודים.
העצרת הכללית של האו"ם קיבלה החלטת גינוי.
דובר הבית הלבן מסר שהנשיא עוקב בדאגה אחר האירועים וקורא לכל הצדדים להימנע מאלימות.
היהודים הדתיים אמרו שזו הוכחה לקיום אלוהים, לא שהם היו זקוקים להוכחה כזאת, ויהודים חילוניים אמרו שמדובר בתופעה טבעית ושבקרוב יתגלה ההסבר המדעי לתופעה.
הראשונים שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי היו הוצאות הספרים שנכנסו לפעולה והתחילו להדפיס במהירות כתבים של בשביס זינגר בשפת המקור.
הראשונה במשפחתי שהייתה אמורה לחזור לחיים הייתה אימי שהלכה לעולמה בייסורים גדולים רק לפני שבע שנים. נזכרתי בפניה, בחיוכה החם, באהבתה ללא תנאי, בבישוליה שלא היה להם מתחרה, בעדינותה.
השמחה ברחובות ישראל הייתה גדולה. זרים גמורים התחבקו. אנשים היו אדיבים זה לזה. נהגים התחילו להשתמש באיתות. בטוקבקים כתבו בנימוס. בקיצור, ימות המשיח.
רק מחירי הדירות זינקו. ימות המשיח ימות המשיח אבל איפה יגורו כולם?
הוקמו מחנות אוהלים לאכסן את החוזרים אבל אז קמה תנועת מחאה תחת הסיסמה: "לא חוזרים למעברות."
במפלגות התחילה התרוצצות. מה לעזאזל יאמרו לאבות המייסדים?
במשרדי הממשלה הוקמו צוותי פעולה ונשכרו מומחים לחשב כמה יהודים יקומו לתחייה.
שר בכיר בממשלת ישראל, לא חשוב מאיזו מפלגה, אמר שבקרוב הבעיה, שנוצרה כמובן על ידי השלטון הקודם, תיפתר. ברחבי הארץ נערכו תפילות המוניות. דירות ביקשו המתפללים. דירות.
עברו כמה ימים, דם חזק ממים וכל הנחלים זורמים אל הים וכך קרה שבוקר אחד הופיעה אימי בפתח ביתי מצוידת במזוודה קטנה ובהבעה נחושה. "מה זה כל השטויות האלה שאתה כותב עלי? אני מבקשת שתוציא אותי מכל הסיפורים שלך," אמרה.