"וירא והינה באר בשדה והינה שם שלושה עדרי צאן … כי מן הבאר ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר"
אומר רש"י בפרשת ויצא: משקים הרועים את העדרים והמקרא דיבר בלשון קצר . והינה יש לשאול מדוע דיבר בלשון קצר?
ונקדים לפרש מה שאומרת המשנה עשה לך רב. וקשה בלשון וכי רב עושים, היה צריך לומר קח לך רב . ומה הלשון עשה?
אך העניין הוא שניראה לעיני העולם שהרב הוא כלי מלא, והוא בעל שפע והוא זה שמעניק מהשפע שלו לתלמידים שהם המקבלים ממנו .אבל האמת היא להיפך, שכול מה שהרב אומר לתלמידים זה לא בזכותו ושלו. אלא מכוח התלמידים המשתוקקים ורוצים לשמוע תורה ממנו. אזי בזכותם ודרכם הרב נעשה כלי ובית קיבול לקבל את השפע הרוחני מאת ה' על מנת להעבירו להם. וכשיפסיקו לרצות ולבקש ממנו –הרי שגם הרב ימצא את עצמו חסר כל. וזה עומק דברי חז"ל ומתלמידי יותר מכולם כי על ידי תלמידי שרצו לשמוע …… ונימצא שהוא כצינור המתווך בין הוא יתברך אל התלמידים ,וזה בחינת התבטלות.
אם כן שהתלמידים באים אל הרב לשמוע דברי אלוקים חיים. משפיע ה' שפע דרך הרב אל התלמידים, ובמלא נישפע הרב שפע רוחני דרך התלמידים. ושהתלמידים אינם באים אל הרב נחסר השפע מהרב כי השפע הוא בשביל התלמידים. נימצא כי התלמיד עושה את הרב, ולכן כתב "עשה לך רב. וזה שאמר הכתוב "כי מן הבאר ישקו העדרים " פרוש: ישקו העדרים שהם התלמידים, את הרועים שהם הרבנים, מן הבאר: דהיינו ממקור השפע העליון הנקרא באר כנודע .
וניראה לפרש המשך הכתוב "והאבן גדולה על פי הבאר". דהינה הרב שהוא אבן חזקה ובצורה לעיני תלמידו, אם אוחז שהוא "גדולה" והוא בעל הידע והחוכמה, אז "על פי הבאר" היינו נחסם מימנו השפע הרוחני מהבאר כנ"ל בגלל הגאווה שלו.