לאחר ההתגלות בסיני, כאשר בני ישראל התחייבו לקיים את התורה וקיבלו את עשרת הדיברות, הקב"ה ממשיך להעביר אל משה את שאר מצוות התורה. החלק הגדול של פרשת משפטים מורכב של תקשורת זו, המכיל 53 של 613 מצוות.
אלה הם חוקים (משפטים) אשר תקבע לפניהם. . .
אם אתה רוכש עבדים עבריים, פרשת השבוע שלנו מורה, הוא צריך לעבוד בשבילך לא יותר משש שנים; ביום השביעי, הוא חייב להיות משוחרר. ("העבד העברי" היה, אם כן, מוגדר במדויק יותר כמשרת משרה). אם המשרת אינו רוצה לצאת לחופשי, אלא מעדיף להישאר בשירותו של אדונו,
אדוניו יביא אותו לשופטים; הוא גם יביא אותו אל הדלת, או אל המשקוף. האדון שלו יהיה לשאת את האוזן שלו עם awl, והוא ישרת אותו לנצח.
(ואף על פי ש"נצח "זה מתפרש על ידי החכמים כמתרחב רק עד היובל, המתרחש כל שנה 50. בשלב זה כל העבדים העבריים משתחררים, ללא קשר לרצונם להישאר מובנים).
החתימה של נערה שפחה נושאת מגבלות נוספות. היא יכולה להישמר רק בשירות עד שהיא מגיעה לבשלות, והיא עשויה להשתחרר מוקדם יותר, אם האדון שלה רוצה להתחתן איתה או להתחתן איתה לבנו. (גם כאן מציינת התורה את שלוש החובות הבסיסיות של בעל לאשתו: מזון, לבוש וזכויות זוגיות). הילדה העבדית, או משפחתה, שומרת גם היא על האפשרות "לפדות" אותה על ידי העברתה לאדונה את יתרת שנות החתימה שלה (לעבד העברי יש גם זכות זו).
לעבדים לא יהודים אין מגבלות על תקופות זמנם, אך שורה של חוקים מגנים עליהם מפני התעללות. עבד שיש לו עין או שן שנדחף על ידי האדון שלו חייב להיות משוחרר, ואדון אשר גורם למוות של עבד אחראי על עונש מוות עצמו.
תקיפה פלילית
העונש על רצח בכוונה תחילה הוא מוות. ללא כוונה גרימת מוות הוא נענש עם גלות. חטיפת אדם ומכירתו לעבדות היא פשע על פשע.
הגמול נקבע גם מאדם שמתנפל על אדם אחר: "עין תחת עין, שן לשן, יד ביד, רגל לרגל; שריפה של כוויה, פצע לפצע, חבורה לחבורה ". על פי הפרשנות המסורתית של התורה (שנמסרה על ידי משה מסיני יחד עם" התורה הכתובה "), מילים אלה אינן מובנות במובן המילולי, אלא כפסק דין של פיצוי כספי שיש לחייב את הנפגע בחמישה תחומים: (א) נזק ממשי שנגרם לקורבן; (ב) כאב וסבל; (ג) הוצאות רפואיות; ) ד (ימי עבודה ופרודוקטיביות אבודים; (ה) לתקן את העלבון וההשפלה הכרוכים בכך.
דיני נזיקין
כיום דיני נזיקין נידונים בבית משפט כאשר יש עורך דין לדיני נזיקין וגם שופט מומחה לתחום
אדם אחראי גם לנזק שנגרם לרכושו:
אם שור גורס גבר או אישה, כך שהם מתים, השור בוודאי יהיה מסטול, ואת הבשר שלה לא יאכלו; אך בעל השור יזוכה
– כיוון שלא היתה לו שום דרך לחזות התנהגות כזאת מצד שורו. "אבל אם השור היה רגיל לגמור מאתמול ויום קודם לכן, והבעלים שלו הזהירו, אבל הוא לא החזיק אותו, וזה הרג אדם או אישה", הבעלים גומר על ויתור על חייו, ועליו לשלם "כופר" ליורשי הקורבן.
אם שור שורץ שור אחר, בעל שור השורש משלם מחצית מערכו של החיה ההרוג; אם שור שורש יש היסטוריה של שלוש עבירות עבר, נזקים מלאים יש לשלם.
אם אדם יחפור בור. . . ולא לכסותו, ושור או חמור נופל לתוכה – בעל הבור ישלם; הוא יחזיר כסף לבעליה. . .
אם אדם יגרום לשדה או לכרם שיאכלו, לאחר שהרשה לחיה שלו לצאת ולהאכיל בשדה של אחר – את הטוב שבשדה שלו, ואת מיטב הכרם שלו, הוא יקבל פיצויים.
אם אש פורצת החוצה, ותופסת על קוצים, כך את shaves, את ניצני העמידה או את השדה הם נצרך – מי הדליק את האש יהיה ללא ספק להחזיר.
חוקי גניבה
אם אדם יגנוב שור, או כבשה, ויהרוג אותו, או ימכור אותו – ישקם חמישה שוורים תמורת שור, וארבע כבשים לצאן. . .
אם גניבה להיות כל נמצא בידו בחיים, בין אם זה שור, חמור או כבשים – הוא יחזור כפול.
אבל התורה גם חוקק חוקים המגנים על חייו של הגנב. מה אם אדם הורג פורץ פורץ לביתו? האם הוא אחראי לרצח, או שמא מדובר בהגנה עצמית? ככלל, בעל הבית מוצדק לראות את חייו מאוימים. אבל אם הנסיבות היו כאלה, כי היה ברור כי הגנב בשום אופן לא נשקף איום על החיים של בעל הבית ("אם השמש זרחה עליו", כמו הפסוק אומר), החיים של הגנב נהנה הגנה מלאה של החוק , כמו כל אדם אחר.
ארבעת המופלאים /
פרשה דנה ארבעה סוגים של נסיבות שבהן אדם אחראי
אם אדם יחפור בור. . . ולא לכסותו, ושור או חמור נופל לתוכה – בעל הבור ישלם; הוא יחזיר כסף לבעליה. . .
אם אדם יגרום לשדה או לכרם שיאכלו, לאחר שהרשה לחיה שלו לצאת ולהאכיל בשדה של אחר – את הטוב שבשדה שלו, ואת מיטב הכרם שלו, הוא יקבל פיצויים.
אם אש פורצת החוצה, ותופסת על קוצים, כך את shaves, את ניצני העמידה או את השדה הם נצרך – מי הדליק את האש יהיה ללא ספק להחזיר.
חוקי גניבה
אם אדם יגנוב שור, או כבשה, ויהרוג אותו, או ימכור אותו – ישקם חמישה שוורים תמורת שור, וארבע כבשים לצאן. . .
אם גניבה להיות כל נמצא בידו בחיים, בין אם זה שור, חמור או כבשים – הוא יחזור כפול.
אבל התורה גם חוקק חוקים המגנים על חייו של הגנב. מה אם אדם הורג פורץ פורץ לביתו? האם הוא אחראי לרצח, או שמא מדובר בהגנה עצמית? ככלל, בעל הבית מוצדק לראות את חייו מאוימים. אבל אם הנסיבות היו כאלה, כי היה ברור כי הגנב בשום אופן לא נשקף איום על החיים של בעל הבית ("אם השמש זרחה עליו", כמו הפסוק אומר), החיים של הגנב נהנה הגנה מלאה של החוק , כמו כל אדם אחר.
ארבעת המופלאים /
פרשה דנה ארבעה סוגים של נסיבות שבהן אדם אחראי