לאחרונה ביתי בת ה- 3 מאוד אוהבת לאכול , FRENCH TOAST – או כמו שהיא אוהבת לקרוא לזה "ביצה בתוך לחם".
מאז שגילנו שזה מה שהיא אוהבת לאכול אנחנו מכינות זאת יחד והילדה תמיד אוהבת להשתתף ולהיות חלק בתהליך ההכנה. לאחרונה נוספו יותר דברים ופעולות שהיא יכולה לעשות: להביא לבד את הקופסא של הביצים מהארון לשיש (בעדינות שלא יישברו), להוציא לחם מהמקפיא וגם עם השרפרף היא כבר מגיעה לגובה של הטוסטר ולוחצת על הכפתור (מה שהתחלנו איתו היה לטבול את הפרוסת לחם טוב טוב בביצה, לערבב את הביצה עם החלב והייתי עוזרת לה להפוך את הלחם לצד השני שלו).
לא תמיד יש לי אנרגיה להכין כשהיא מבקשת, עשיתי קורס מאוד מעניין ב" הילאורה" שבו למדתי להתחבר לשדה האנרטי הטבעי שלי ולפי זה לקחת החלטות, להיות מחוברת למצב האנרגיה שיש לי, מה נכון לבית, ולא תמיד בקשה של ילד לאכול משהו מסויים ולחזור למטבח אני מרגישה שהיא מתאימה עבורי באותו הרגע. לפעמים אני מרגישה שמתאים לעשות פעילות אחרת ועדיף לקחת פרי או דבר אחר שדורש פחות עבודה.
הקורסים השונים שלקחתי בהילאורה הדריכו אותי איך לתקשר עם הילדים ולהסביר להם דברים שונים בצורה ואחת התוצאות ששמתי לב של התהליך הזה שהילד מביא תגובה של שיתוף פעולה. לפעמים אני מסבירה לה מה אני מרגישה, אנחנו עושות שיחה בעניין והיא כבר משלימה ביוזמתה את המשפט האחרון בשיחה, ואומרת "אוקי אימא אז נכין כבר מחר"
לפני כמה ימים היא נכנסה לסלון והכריזה בשמחה שהיא רוצה "לחם עם ביצה".
התחלתי להרהר ברעיון, ניסיתי להבין האם מתאים, היא הלכה כמה לדקות וחשבתי שהעניין נשכח.
היא חזרה והכריזה: הכל כבר מוכן !
באתי למטבח והייתי ממש מופתעת: על השיש במטבח הייתה מונחת קערה- ובתוכה ביצה שהיא שברה וערבבה לבד! אפילו הקליפה הייתה כבר בפח. מסתבר שהיא לבד, הוציאה פרוסת לחם מהמקפיא, עלתה על שרפרף הפשירה אותה בטוסטר, לקחה קערה, הוסיפה חלב, היה מונח שם מזלג לערבוב וכף מעץ לשבירה של הביצה.היה חסר רק להדליק את האש במחבת…
היה מאוד בולט לי השמחה, הקלילות שבה היא ניהלה את הכל, כמובן שהצטרפתי אלייה, והמשכנו ביחד את מה שנשאר!
ההדרכה שקיבלתי בהילאורה מיוחדת ופורצת דרך בנושא גידול הילדים. מאז הקורסים ושהתחלנו להשתמש בכלים שקיבלנו יש ממש "ניסים" כל יום במשפחה. זו דוגמא אחת מיני רבות שהתחשק לי לשבת ולכתוב, עברנו תהליך מאוד מעניין והתהליך הזה מביא המון שמחה ביום יום שלנו. התקשורת טובה, יש הבנה ואנחנו עושים הרבה דברים עם הילדים שנראו לנו לא אפשריים.