הליך הגירושין כולל מספר נושאים שלגביהם, בני זוג צריכים להסדיר או להכריע, בעת פירוק התא המשפחתי. לרוב, הליך הגירושין כולל את הסדרת סוגיית המשמורת והמזונות של הילדים המשותפים של בני הזוג, ואת עצם הגירושין של בני הזוג, שככלל, ייערכו בבית דין דתי. כמו כן, הליך גירושין כולל את סוגיית חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. מכאן עולות השאלות, כיצד נערכת חלוקת רכוש בגירושין? מה הדין בנושא? ובפרט, מה חשוב לדעת על חלוקת רכוש בגירושין? על כל אלו ועוד, נשיב במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם, ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.
נעיר כי אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
הליך גירושין – להלכה ולמעשה:
הליך גירושין הוא הליך שלמעשה כולל מספר הליכים משניים, אשר בני זוג צריכים להגיע לגביהם להכרעה. את ההכרעה יוכלו בני הזוג לקבל או בהסכמה או באמצעות הכרעה שיפוטית. נסביר:
הליך גירושין, כולל קודם כל את הגירושין לגופם. את הגירושין, יערכו בני הזוג בפני בית הדין הרבני, אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין בישראל. כמו כן, בעת גירושין, בני זוג צריכים לעסוק בשאלת משמורת הילדים שלהם (במידה ויש להם ילדים משותפים). דהיינו, על בני הזוג להחליט מי ישמש בתור הורה משמורן שאמון על הטיפול השוטף בילדים, ומי ייהנה מהסדרי ראיה, או שאולי ההורים יקיימו משמורת משותפת מבחינת זמני שהייה. זאת ועוד, בעת גירושין, על בני הזוג להכריע גם לגבי שאלת המזונות, כלומר, לגבי התשלום שישלם האב לטובת ילדיו, לצורך כלכלתם.
לאחר כל אלו, על בני הזוג גם להכריע בשאלת הרכוש המשותף שלהם. דהיינו, מי יקבל מה. על כך, בחלק הבא.
הדין בישראל – בעניין חלוקת רכוש בין בני זוג:
בישראל, קיים חוק ייעודי העוסק בחלוקת רכוש בין בני זוג. החוק הזה נקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון, קובע כי עם פקיעת נישואין, דהיינו – גירושין בין בני הזוג, יחולק הרכוש של בני הזוג, באופן שווה. כמו כן, קובע החוק כי הרכוש המשותף של בני הזוג, יכלול כל סוג של רכוש, למעט מספר חריגים, כדלקמן: רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, וכן קצבת נכות שאותה מקבל אחד מבני הזוג, או קצבת אלמנות. הרכוש האמור שתיארנו, לא ייכלל כחלק מהסדר איזון המשאבים, שהוא בעצם הכינוי החוקי – לחלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג.
לדוגמא, אם בני זוג רכשו יחדיו דירת מגורים, הרי שאם בני הזוג מתגרשים, שווי הדירה יחולק באופן שווה (בכפוף לחריגים שנתאר בחלקים הבאים). כמו כן, אם בני זוג מתגרשים, ואחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות כללית בשל הגבלה פיזית, הרי שקצבת הנכות, לא תחולק בין בני הזוג. במקביל, שווי מוניטין של עסקו של אחד מבני הזוג, כן יהיה בר איזון בעת גירושין, וגם קצבת פנסיה שאותה מקבל אחד מבני הזוג.
סטיה מהסדר איזון המשאבים באמצעות הסכם ממון:
דרך אחת לחרוג מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, היא לערוך הסכם ממון בין בני הזוג. הסכם ממון הוא הסכם רכושי, שקובע מה תהיה חלוקת הרכוש בין בני הזוג, בעת גירושין. נבהיר כי מדובר בהסכם שנערך בין בני הזוג, לפני הגירושין. כמו כן, מדובר בהסכם שיש לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה.
נעיר, כי הסכם ממון הוא הסכם לא פשוט, ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה, על מנת לערוך אותו בצורה נכונה, שתשקף את האינטרסים של בני הזוג.
סטייה מהסדר איזון משאבים – באמצעות החלטת בית משפט:
ישנה אופציה נוספת שבמסגרתה ניתן לסטות מהסדר איזון המשאבים, והיא מוגדרת בסעיף 8 לחוק יחסי ממון. אופציה זו, מאפשרת לבית המשפט לסטות מההסדר החוקי, במקרים חריגים ולבקשת אחד הצדדים. זו אפשרות שמקנה לבית המשפט לקבוע כי צד אחד ייהנה מזכויות יתר ברכוש המשותף, וזאת במקרים נדירים, בהתאם לנסיבות.
לסיכום:
במאמר זה, הסברנו מה הדין בישראל באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג. כמו כן, הצגנו את העקרונות של החוק לחלוקת רכוש בין בני זוג. תיארנו כי הדין בישראל, הוא כי בעת גירושין, תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג, למרות שלכלל זה (שמכונה כאמור "הסדר איזון המשאבים"), ישנם חריגים. את המאמר נחתום בכך שנמליץ להיעזר בעורך דין גירושין, בעת הליך גירושין או לקראת פתיחה של הליך גירושין.