מזונות ילדים הינם מזונות המועברים לילדים שהוריהם חיים בנפרד, וזאת במטרה להבטיח התקיימות סבירה והתפתחות תקינה של הילדים, מבלי להפיל את הנטל על מי מההורים (לרוב, ההורה המשמורן). מדובר בעיקרון המגיע מההלכה היהודית, אשר נשאב גם לדין האזרחי, לאור תכליתו. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהם מזונות ילדים, כיצד מגישים תביעה למזונות ילדים ומה קורה כאשר מדובר במשמורת משותפת בין שני ההורים.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהם מזונות ילדים?
החובה לשאת בתשלום מזונות הילדים, היא חובה המנויה מכוח הדין הדתי. תכליתה כאמור, היא לאפשר לילדיו של הורה, אשר אינם מתגוררים עמו תחת אותה קורת גג, קיום כלכלי הולם, וכן לדאוג לכך שלא יחסר מהם דבר. על פי דין תורה, החובה היא של האב לשאת במזונות ילדים, והיא חלה מהרגע שבו בני הזוג נפרדים.
באופן כללי, תשלום מזונות הילדים משולם ע"י האב עד לסיום השירות הצבאי, אך יש להפריד בין גיל הילדים וגובה המזונות. החלוקה בדבר סכום המזונות, תלויה בעיקר בגילאי הילדים. עד לגיל 6, מוטלת על האב החובה המוחלטת לשאת במזונות. בשלב הזה מדובר במזונות חובה, ואין כל רלוונטיות לגובה ההשתכרות של האב. כמו כן, הדבר תואם גם את הדין האזרחי, לפיו המשמורת עד גיל 6, היא מוחלטת אצל האם, וזאת בהתאם לחזקת הגיל הרך. בין הגילאים 15–6 מוטלת על האב החובה לשאת במזונות, אך מזונות בגילאים האלו הם מזונות הכרחיים מצד אחד, אך מנגד, בכל הנוגע לצרכים הלא הכרחיים של הילדים, חייבים מדין צדקה.
בגילאים 15 ועד לסיום השירות הצבאי, חייבים במזונות מכוח צדקה. לרוב, מדובר על סכום העומד על שליש מגובה המזונות שניתנו קודם לגילאים הצעירים. עם קביעת דמי המזונות ע"י כל ערכאה שיפוטית, נהוג לקחת בחשבון מספר שיקולים: (1) את הכנסות ההורים. (2) ההכנסות העתידיות במידה ויש. (3) את רמת החיים שאליה הורגלו הילדים לפני הגירושין. (4) את הסדרי הראייה ואת השתתפות ההורה שאינו משמורן, בחיי ילדיו. (6) גילאי הילדים. (7) את הצרכים של הילדים.
כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. אין לראות בכללים בתור כללים מנדטוריים, אלא כאבני בוחן שמשמשות את הערכאה המבררת.
הגשת תביעת מזונות:
תביעת מזונות ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. מדובר בתביעה משפטית, בגינה יש להגיש כתב תביעה לאחת מהערכאות המוזכרות. במסגרת ניהול ההליך, יבחן בית המשפט, בין היתר, את צרכי הילדים, את הכנסת ההורים ובעיקר את הכנסת האב (לרוב, הוא זה אשר ישלם את גובה המזונות, גם בשל הדין הדתי שהוא מקור החוק, וגם מכיוון שהתפיסה החברתית ואופי החיים, לרוב מכתיבים כי האם תוגדר הורה משמורן). יש לציין, כי עד להכרעה בסוגיית המזונות, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים, דהיינו: מזונות לתקופה קצובה, עד למתן החלטה סופית.
מזונות ילדים בעת משמורת משותפת:
משמורת משותפת הינה משמורת שבה לא יוגדר הורה אחד כהורה משמורן, ואז, חלוקת הזמנים תהיה שווה אצל כל אחד מההורים. בפועל, אצל כל אחד מההורים יהיה חדר לילד והוא יתגורר מחצית שבוע אצל כל אחד מבני הזוג, כאשר סופי השבוע יהיו לסירוגין. בעבר, גם במקרה של משמורת משותפת, נטל המזונות היה מוטל על האב לבדו, למרות שהנטל הכלכלי היה גם עליו במחצית הזמן, דבר שהוכר כלא שיווני. לאחרונה, בפסק דין תקדימי, הוכר כי בעת משמורת משותפת, כאשר מדובר בילדים בגילאי 15–6, נטל המזונות יחולק בין שני ההורים, בהתאם להכנסותיהם.
לסיכום:
בכל הנוגע למזונות ילדים, מדובר בהחלטות המשפיעות באופן ישיר על חייהם של הילדים ועל התפתחותם התקינה. לעיתים, בעיקר כאשר מדובר בהליך גירושין כאוב, משתמשים ההורים בילדיהם כקלפי מיקוח, במטרה להתיש את הצד האחר, ללא כל ראיה מערכתית אודות הפגיעה וההשלכות לעתיד על ילדיהם.
חשוב לציין כי ההחלטה על גובה המזונות יכולה אף להיות בהסכמה של שני הצדדים. גם במקרה האחרון וגם כאשר מדובר בסכסוך בין הצדדים, חשוב להסתייע בעורך דין לענייני משפחה. עורך דין מסוג זה יוכל להנחות אתכם/ן בהליך, להסביר על ההשלכות ולהבטיח כי ההחלטות לא יפגעו בטובתם של הילדים, שהיא ערך עליון. כמו כן, חשוב לציין כי החלטה בדבר מזונות אינה חלוטה וניתן לפתוח אותה מעת לעת, במידה ויש נסיבות המצריכות שינוי, כדוגמת: גיל הילדים, מחלות, הכנסות ההורים וכדומה.