האגדה מספרת שכשנולדתי לא היה לי שם כמעט חודשיים. כששאלתי את הורי את השאלה למה קראתם לי שרית, אף פעם לא אהבתי את התשובה שקיבלתי, משהו היה חסר לי שם. תמיד אמרו לי שחודשיים לא היה לי שם כי שום דבר לא התאים לי ובסוף הם בחרו שרית. שרית? באמת זה מה שבחרתם אחרי חודשיים? לא מצאתם שם יותר טוב? ואז אמא שלי תמיד אמרה "את שרה זה השם הכי חזק שיש" .
כל חיי קוראים לי שרית. אף פעם לא אהבתי את השם הזה, משהו בסיומת כבד לי, לא נעים לי. יש משהו בשם שרה שעושה לי נעים בלב .
בכל מקום כמעט אני שרית אבל בבית ועם החברים בדרך כלל אני שרה. שמתי לב שאנשים שהכירו אותי כשרית פתאום התחילו לקרוא לי שרה ואז הבנתי שמי שמתחבר אלי רואה אותי כשרה ואהבתי את זה הרגשתי אהובה. שנים שאני רוצה להחליף את השם אבל תמיד חשבתי על מה יגידו איך יקבלו את זה ואיך אני מוחקת את שרית?
עברתי הרבה בחיים. זה התחיל כשבגיל 12 וחצי איבדתי את אחי הקטן שהיה רק בן 4 . הילד הזה שהביא לנו כל כך הרבה אור, אהבה, שמחה ושפע לחיים בא ל4 שנים והלך. לא היה קל, משפחה שאיבדה הכל וניסתה להשתקם ולחיות .
לצערי לפני שנתיים (עוד יומיים בדיוק) איבדתי גם את אמא שלי שנלחמה 4 שנים במחלת הסרטן .
עברתי שנתיים קשות .
פתאום התחלתי להבין כל כך הרבה דברים שלא הבנתי קודם. עברתי תהליך מטורף בשנתיים האלה, ממש רכבת הרים. ב 7 חודשים האחרונים אני עוברת טיפול. יש כל מני מטפלים וסוגי טיפולים ואני סוף סוף מצאתי את המטפלת הנכונה עבורי.
הכל צף, בכיתי המון, שחררתי המון כאב, פתאום הבנתי מלא דברים וכל מה שהדחקתי עלה. היה קשה אבל היום אני שמחה לשתף שהבנתי הכל. זה כל כך פשוט אבל זה לא היה קל להגיע לשם .
הבנתי שצריך לסלוח על העבר ולא לחיות שם אלא לחיות כאן ועכשיו .
והדבר הכי חשוב שהבנתי זה שאהבה פותרת הכל .
אז נעים מאוד, אני שרה ואני סוף סוף מרגישה שלמה, אוהבת ואהובה .
את הפוסט הזה אני מקדישה לאמא שלי היקרה, בלה שהיתה כולה לב אחד גדול.
