אני יודעת. זו התמונה שאמורה לסכם את הפוסט.
לא, לא התבלבלתי בכלל.
רק רציתי שיהיה ברור שעל אף אורכה של הארוחה, כמות המנות שהוגשו בה וסוגי היין השונים.
חרף השעה המאוחרת ושאר עינינים נקו ניקינו מאיה ואנוכי את הצלחות!
ולמה אני אומרת זאת? למען הסר כל שביב ספק קל שבקלים שמאיה ואנוכי היינו ואף נהייה בעתיד הבחירה הטובה ביותר לבקר במסעדה הזו שוב!
עכשיו משזה הובהר אתחיל.
הוזמנו למסעדת "סקאלה" של השף אורן ירושלמי לארוחת טעימות. בכל חודש מארח השף המוכשר שף אחר ויחד הם יוצרים תפריט של מנות ייחודיות.
הפעם התארח השף אילן גרוסי .
בחמישי בערב אחרי שלל מטלות הפעלות הובלות וכל שאר הדברים שאימהות נוהגות לעסוק בהם התכנסנו מאיה רענן ואנוכי באוטו שלי הורנו לוויז ליטול אותנו לעיר הקודש ויצאנו לדרך. מיד שקענו בשיחה שכללה דיונים על נושאים כאלה ואחרים כשמדי פעם אחת מאיתנו עוצרת לפהק ולמחות דמעת עייפת מזוית העין.
לבסוף השכינה ואנחנו היינו שם. במלון מצודת דויד.
המסעדה ממוקמת בתוך המלון היפה. שלל כורסאות מסוגים שונים קישטו את הקומה, כשתגמר הארוחה אחרי חצות אשקול ברצינות לינה על אחת מהן, אבל זה בסוף…
חלל נאה ומטופח.
מסעדת "סקאלה" הינה מסעדת שף כשרה, כפי שהבנו משיחה שנקשרה עם זוג צעיר ומטופח שישב לידנו היא הטובה מבין המסעדות הכשרות שניתן למצוא. הם מקפידים בחמש השנים שהיא קיימת לבוא אחת לחודשיים מבני ברק לסעוד בה!
הפתיחים לארוחה היו מבטיחים ממש. מוגשים מקסים וטעימים ביותר. הכוכבת הענקית של הערב הייתה בעיני הכרובית. קראנצ'ית בדיוק מתובלת בדיוק. בקיצור: מהממת!
בצילומים טעימות אחרות. רוצה לשבח גם את קרם החצילים שעשה כבוד לחציל באשר הוא!
בספלון קטן ואלגנטי הוגש מרק של קרם ארטישוק ירושלמי ופיסטוקים קלויים.
מאיה מיצמצה בשפתיים, אני נמנעתי. לא רוצה להכנס לפרטים, רק ארמוז שארטישוק ירושלמי על טעמו המושלם לא בא טוב לבטן שלי…
אבל החן, הו החן והניחוח!
השלב הבא היה מאתגר, ברוסקטות שאפות של ספייסי טונה , זה לא שלא שמעתי ספייסי, שמעתי אך לא ציפיתי להנשך באכזריות על ידי פלפל צ'ילי. מאיה לעומתי מילמלה "חריף" אך המשיכה לנגוס… שוב יצאתי אשכנזיה פארשית. שוב מאיה מיצמצה ואני שתיתי מים ועוד קצת מים.
הן הוגשו לצד קציצת דג ים ברוטב חריימה ומנגולד. יאמי!
לאורך כל הארוחה נמזגו יינות מתאימים למנות מיקב "פלם" בשל הנהיגה הצפויה נבצר ממני ללגום להנאתי, אבל הניחוח והגוון נראה מבטיח ממש!
לא נשברים, צריך להמשיך! כן, מאיה ואנוכי היינו ועדיין הנשים הנכונות במשימה הנכונה ממש!
סלט שורשים, נחמד, רענן את החיך לקראת אחת המנות המובילות, אם לא המנה בעיני של הערב: רביולי שוק טלה ופטריות. אויש, שזה היה טעים!!!
בשלב הזה מצאנו עצמינו נושמות נשימות קטנטנות. פשוט כי עמוק כבר התקשינו לנשום… אבל לא תמה הארוחה.פילה בקר בציר עגל ויין ערמונים וקרם תפוח אדמה, שזה פירה לפשוטי העם שלא הבינו!
זהו!
זהו במלוחים כמובן. שהרי לא יוציאו אותנו נטולות סוכרים שמא יפול לנו הלחץ דם ואז מה?
במטבח הכשר ידוע שאתגר גדול לייצר קינוח ראוי ומעלה לסיומה של ארוחה בשרית. הזוג מימין שכבר הפך לקרוב והידידות פרחה סיפר שהשף ירושלמי מפליא בקינוחים. שאין כמוהו.
לנו הוגשה גלית טחינה עם סילאן וצנוברים וקציפת שוקולד וברדני עם תותים טריים.
היה טעים קליל ונטול טעמי לוואי שלעיתים מתלווים לקינוחי פרווה.
לצד הקינוח לגמה כל אחת מאיתנו שני ספלי אספרסו כפול משובח למטרות ערנות.
לאורך הארוחה מצאנו את עצמינו גונחות ונאנחות מעונג. מחייכות ומצחקקות. ובעיקר הרגשנו כאילו שיחקנו אותה ממש.
השף ירושלמי התגלה כבחור מאיר פנים סבלני וצנוע.
יש האומרים שהאוכל בימים רגילים עולה על מה שהוגש לנו בערב הזה.
אינני יודעת, אני כזכור ליקלקתי את הצלחת!
אינני יודעת גם איך נהגתי חזרה מעיר הבירה, כנראה שהשכינה ליוותה אותנו משום שהיכולת שלי לנשום אחרי כל האוכל הזה בשילוב העובדה שכבר צילצל האורלוגין חצות הקשו מאד את יכולת התפקוד התקין שלי!
והנה אני בשלבי המאבק עם הידיעה שתיכף יגיע הקינוח ואין מצב שאגלה איפוק על אף הבטן המלאה…
