את יומי, מעל עשור, לאחר שאני מפזרת את ילדיי במסגרות, מתחילה בריצות לעבודה, אם זה לבית המשפט או לוועדות רפואיות או לפגישה עם לקוחות. כמובן לאחר ששהיתי מחוץ למשרד רוב היום, הגיע הזמן לאסוף את ילדיי. ברור, שלא הספקתי את מלוא משימותיי במשרד ולכן אני אוספת את התיקים מהמשרד על מנת להמשיך לעבוד מהבית. שוב אני מוצאת את עצמי, כמו כל יום, אשת קריירה בין השעות 8:00-16:00 ולאחר שאניס (בעלי) שב מהעבודה אני חוזרת למשרד מהשעה 18:00 עד 21:00 או לפינת העבודה בבית שהפכנו אותה במקום הסלון.
למרות הלחץ שאני עוברת כל יום, על מנת לדאוג להספיק את משימותיי, שזה לא קורה הרבה, אני דואגת להיות נטו "אמא" בזמן שאני נמצאת בסביבת ילדיי. כמובן שבין הריצות והלחץ הנפשי, שאלתי את עצמי אין ספור פעמים, מדוע יצאתי לעצמאות? אין מצב שאצליח לשלב בין עבודה לקריירה! כמה פעמים קרסתי ואמרתי עד כאן אי אפשר לעשות את שניהם ביחד. כל יום לשוחח עם לקוחות, להילחם בדיונים, להילחם מול חברות הביטוח, לאסוף את ילדיי, להסיע לחוגים, למורה פרטית, לחברים ואף לארח חברים.
ואז אני שואלת את עצמי? מה איתי? מתי אירגע ואנשום עמוק? מתי אדאג לעצמי? למה אני צריכה להיות בלחץ? למה דווקא אני צריכה לשמור על ילדיי כשהם חולים ולא אניס? למה אני צריכה לאסוף אותם? ומתי סוף כל סוף אמצא לעצמי זמן לטפל בשיניים שלי או לפחות לבצע בדיקת דם פשוטה? אני אפילו שואלת את עצמי מתי פעם אחרונה אני שאלתי את עצמי מה אני אוהבת? למה אני לא עושה הסבת מקצוע כפי שחברותיי עשו? ולמה אני תמיד מצפה מעצמי יותר ויותר?
כמובן, ברגע שאני מגיעה הביתה, לאחר המון הרהורים ומחשבות שרצות במוחי ללא הפסקה, בוקר, ערב ולילה, פתאום באמצע הפעלת מכונת כביסה או שטיפת כלים אני נזכרת כמה אני אוהבת לשאוף למעלה ולהגיע רחוק, כמה אני נושמת, אוהבת ומעריצה את המקצוע שלי וההרגשה אף מתחזקת כאשר אני מקבלת טלפון מלקוח כי הצלחנו, או כאשר אני מודיעה ללקוחה שהצלחנו ושומעת אותה ברקע בוכה מרוב התרגשות, או כאשר לקוח מתקשר ואומר לי שהוא "מודה לאלוהים ששלח אותי אליו" או אפילו כשאני פותחת את "תיבת התודות" ששמרתי לעצמי.
צילום: מיכל קושרוב
מאותו רגע אני מרגישה שלא מדובר אך ורק בעבודה או מדובר בסיפוק שלי להצליח אלא גם בשליחות לעזור לאחרים! וכאן, כאן אני שוב עולה על הגל ומנסה לתפוס את הגלים הגבוהים והחזקים שמתאים לנשמה שלי! ולא נכון שאין לי זמן לרופא שיניים או אף בדיקת דם, פשוט אני דוחה את הטיפולים כי אין לי את האומץ להתמודד עם כאבי שיניים! הכל תלוי רק בי! וכן אני מעדיפה לשמור על ילדיי כשהם חולים ואף לאסוף אותם ולשמוע את החוויות שהם עוברים כל יום.
כן! אני אוהבת להיות עורכת דין לוחמנית, כן אני אוהבת להרגיע ולהיות אוזן קשבת במשך שעות ללקוחותיי! כן אני אוהבת להצליח. כן אני אוהבת כוח וכן אני לא אוהבת לצאת בערבים אלא מעדיפה להיות מתחת לפוך עם הפוך, להריץ סדרות וסרטי קומדיה ולצחוק מכל הלב ובקול רם. כן אני מצפה מעצמי להיות אשת קריירה, אמא ורעייה למופת- כי אני אישה וכי אני מסוגלת ! זה כיף, זאת זכות ואף מתנה מאלוהים! וכן אני היפר אקטיבית, רצה ולא נושמת ואני מאוהבת באישיות הזאת וכפי שאמר לי פעם הבוס שלי שעבדתי עמו במשך 17 שנים "אם לא היתה לך עבודה מאתגרת ותובענית היית מטפסת על הקירות".
זה בסדר לפעמים לקחת אויר, ליפול ואף לפחד, החכמה היא לדעת להתגבר, לקום בשנית וליהנות מהדרך למטרה ולא רק להשיגה!