היום (ב') הלכה לעולמה הפובליציסטית והעיתונאית במבי שלג לאחר מאבק במחלה קשה.
שלג תושבת ירושלים הייתה קול בולט בציונות הדתית ,אשר לא היססה למתוח ביקורת על צאן מרעיתה.
ביוגרפיה
שלג נולדה בשנת 1958 בצ'ילה למשפחה יהודית שמוצאה בגרמניה תחת השם ביאטריס ארליך .
היא גדלה בעיר סנטיאגו ,ובגיל שתיים-עשרה היא עלתה לישראל בה היא זכתה לשם ברכה.
מסיבות שונות היא העדיפה להיקרא בכינוי החיבה במבי.
המשפחה השתקעה בנתניה, ובמבי למדה בתיכון הדתי "בר-אילן" .
היא התגייסה לצבא מטעם גרעין "בני-עקיבא" .
עם תום שירותה הצבאי בשנת 1978 היא הייתה פעילה בתנועה "לעצירת הנסיגה מסיני" במסגרתה היא נמנתה על מייסדי היישוב "עצמונה" בחבל ימית בסיני .
במקביל למדה שלג ספרות אנגלית ,והיסטוריה של עם-ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ,ופילוסופיה יהודית במכון שלום הרטמן.
היא הייתה נשואה לעיתונאי יאיר שלג אשר כתב שנים רבות בעיתון "הארץ" ,וכיום כותב ב"מקור ראשון".
לזוג אשר התגורר בירושלים יש שלושה ילדים .
היא הייתה חברת במועצת יד-ושם ,וכן היא הייתה חברה במועצת הרשות השנייה .
בשנת 2011 השתתפה שלג באירועי המחאה החברתית, והיא מחתה על-כך שהציונות הדתית לא לקחה חלק באירועים אלו.
בשנים האחרונות התמודדה שלג עם מחלה קשה (כתוצאה מכך היא הלכה לעולמה בגיל יחסית צעיר -58).
היא נקברה בבית-הקברות "סנהדרין" שבירושלים.
קריירה עיתונאית
בשנת 1983 החלה שלג לכתוב בעיתון של הציונות הדתית "נקודה" תחת השם במבי ארליך .
בין השנים 1992-1989 הייתה שלג סגנית עורך עיתון הילדים והנוער הדתי "אותיות" .
בשנת 1992 מונתה שלג לעורכת העיתון "אותיות" (תפקיד בו שמשה במשך חמש שנים).
במקביל לעבודת העריכה החלה שלג לפרסם טורי דעה בעיתון "חדשות".
עם סגירת העיתון "חדשות" החלה שלג לכתוב בשנת 1995 בעיתון "מעריב" .
בשנת 2012 החלה שלג לכתוב טורי דעה בעיתון "ידיעות אחרונות".
בשנת 1999 יסדה שלג את הירחון "ארץ אחרת" אשר ניתח תהליכים עמוקים בחברה, כלכלה ,פוליטיקה יהודית.
את ההחלטה לייסד את הירחון קבלה שלג לאחר רצח רבין.
בשנת 2013 חדל הירחון "ארץ אחרת" להופיע בפורמט מודפס, ועבר להופיע בפורמט דיגיטלי.
סגנונה של במבי שלג
שלג הרבתה לכתוב על הנעשה בחברה הישראלית בכלל ,ועל הנעשה במגזר הציונות -הדתית .
היא בחנה לעומק את המשבר בציונות הדתית שהחל עם רצח רבין אשר סובלים מהבדלות רוחנית ותרבותית, והם לא מוכנים לקבל זווית אחרת של האירועים.
היא טענה שכל ציבור מתייחס לאירועים מנקודת מבט מיושנת אשר לא מכילה את כל רובדי השיח הקיים בחברה הישראלית.
היא הייתה אישה אמיצה אשר לא פחדה להביע את עמדתה (גם אם היא הייתה מנוגדת לעמדת המחנה שממנו באה).