מאז שנות השישים העליזות נחשבה צרפת כערש הליברליות.
דבר אשר בא לידי ביטוי בהחלת התופעה הקיימת ברוב מדינות העולם המכונה "טופלס".
כלומר: מדובר בשיזוף של נשים כאשר הן אינן לובשות את החלק העליון של הביקיני.
אך נראה כי תופעה זו הולכת ונעלמת כפי שמתפרסם במגזין הצרפתי "אל".
בשנות השישים הייתה זו מדינה כמו צרפת שהפכה את הפמיניזם לסקסי – והיו אלה הנשים הצרפתיות שהפכו אותו לסקסי כשהלכו לחוף הים חשופות חזה.
הפמיניסטיות טענו בשנים אלו שאם גברים לא חייבים ללבוש בגד עליון, אז למה נשים כן? .
פריצת הדרך עבור הפמיניסטיות הגיעה כשתמונותיה של הדוגמנית בריג'יט בארדו חשופת חזה בריביירה הצרפתית התפרסמו ברחבי העולם.
כשצרפת עמדה בפני ביקורת מצד שמרנים, וסירבה בשנות השבעים לאסור על רחצה בים בחצי עירום, לבישת ה"מונוקיני" – בגד ים תחתון ללא חלק עליון – הפכה לסמל הגאווה הגאלית.
ההנאה שבחשיפת חזה הלכה וגדלה כשהוותיקן והכנסייה הקתולית בספרד גינו את התופעה המתפשטת תרתי משמע.
חשוב לציין כי הטופלס (ביקיני ללא החלק העליון) הפך בעשורים האחרונים לקוד הלבוש המקובל בקרב הצרפתיות שפוקדות את החופים.
אלא שהזמנים השתנו, וכך גם בגדי הים.
התופעה ידעה עליות ומורדות, אבל נדמה שכעת "אל" העניק לה את תעודת הפטירה.
בכתבה הוסיפו על הנתונים המספריים הידועים (רק 2% מבין הנשים מתחת לגיל 35 בצרפת משתזפות כיום טופלס, לעומת 9% מבנות ה־35–59) כמה הסברים לדעיכת ההופעה החשופה.
ההסברים למניעת התופעה המדוברת
מבוא
יש מי שמייחס את ירידת קרנו של ה"טופלס" לשינוי שעברה האופנה הצרפתית.
הנטייה בשנים האחרונות היא יותר לכיוון בגדי ים מלאים ולכאלה שמדגישים את חלק הגוף התחתון.
אולם, סוציולוגים טוענים שיש להתייחס ברצינות רבה לתופעה, וכמה מהם רמזו שהנשים הצרפתיות שכחו את הישגי הפמיניזם.
1: הסיבה הראשונה והידועה ביותר שנמנתה בכתבה היא המודעות הגוברת לסכנות הבריאותיות הטמונות בשיזוף והאימה מסרטן העור.
כלומר: העור שמסביב לפטמות, כך נטען, עדין מאוד ונפגע בקלות.
2:הסבר נוסף הוא השתלטות הרשתות החברתיות על המרחב הציבורי, שהולידה חשש מהיחשפות בפומבי לנוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה כל תמונה עושה את דרכה מחוף הים אל הרשת.
כלומר: האשמה נופלת על הרשתות החברתיות ובעיקר על "פייסבוק","טוויטר" ,"ואינסטגרם".
3: החוקרים טוענים כי ההזדקנות של דור ה-X בצרפת והחזרה לערכים השמרניים מייצגות את "דור המילניום" הנוכחי שנחשב ליותר שמרן.
ואם פעם הגנו הרשויות על ההופעה בחזה חשוף, הרי שכיום פועלים מגבוה כדי להגביל אותה.
על שלט רשמי שנתלה באחרונה בפארק מונסו בפריז נכתב "בפארקים ובגנים איננו שוכחים ללבוש את החלק העליון ואת התחתון".
חשוב לציין כי מדובר בפארק ציבורי שעד לא מזמן היה אתר שיזוף פופולרי ביותר בקרב המשתזפים בסמוך לשער הניצחון.
4: הנשים היום הן פחות מרדניות ונוטות יותר לשמור על הסטטוס-קוו.
5: כתוצאה מהמשבר הכלכלי בו נתונה צרפת נשים נוטות לכסות את החזה כדי להגן על עצמן כפי שטענה החוקרת אנט קון.
חשוב לציין כי תנועות עכשוויות של אקטיביזם פמיניסטי כגון Femen ו־Free The Nipple, שנלחמות בדיכוי נשים ומגנות על זכויותיהן, בחרו בשנים האחרונות בחזה החשוף כאמצעי להעברת מסרים.
הן זוכות לבמה ולתמיכה רחבה מהשורה הראשונה של נציגות תרבות הפופ כמו ליידי גאגא, לינה דנהאם וקארה דלווין, שהביאו לכך שכבר לא מדובר באג'נדת שוליים שכוחה אלא בנושא שנשים רבות מעוניינות להעלות על סדר היום.
הסברים נוספים לגדיעת התופעה
הכתבה עוררה גלים בכלי תקשורת מקומיים, שמצדם מנו עוד הסברים: מהטענה שמדובר בטרנד שפשוט הגיע לקצו, דרך הסבר על גל שמרנות ששוטף את צרפת בהשפעת הקהילה המוסלמית הגדלה, ועד הסבר שטוען כי זהו תוצר של מרדף אובססיבי אחר הגוף המושלם שהתרבות הפופולרית מלבה.
בראיון לבלוג של מורוונה פרייר באתר "הגרדיאן" הבריטי, למשל, הפנתה העיתונאית האנגלו־צרפתייה אליס פפייפר אצבע מאשימה לעבר הרשתות החברתיות ולעבר מה שהיא מכנה "תרבות הפופ־פורנו" – ממיילי סיירוס ועד אמריקן אפרל – וההצפה האגרסיבית בייצוגיים פורנוגרפיים של עירום נשי שהיא יוצרת.
אך בסופו של דבר הוויכוח מתנהל סביב שתי סברות מרכזיות:
הסברה הראשונה היא שמדובר במהלך פמיניסטי הבא לחזק את גופה הענוג של האישה .
הסברה השנייה היא שמדובר בטרנד שעבר זמנו.
לא משנה מהי התשובה הנכונה הגיע הזמן שהעירום יהיה חלק מחיינו ולא דבר שולי וזניח.