תהליכי למידה
כאשר אנו יוצאים לאוויר העולם המוח שלנו הוא רק "חצי אפוי", הוא צריך ללמוד תחילה את הדברים הבסיסיים ביותר כמו איך לראות, להזיז את הגוף ולדבר. השאלה הנשאלת היא איך הוא לומד את כל זה?
המוח הוא אוסף של תאי עצב, הנמצאים זה לצד זה עם מעט מאוד קשרים בינהם. כאשר מידע חדש נכנס למוח, תאי העצב הללו יוצרים בינהם חיבורים או קשרים חדשים. בעתיד, כשנתקל במידע דומה, הוא יזרום דרך הקשר הבין עצבי שנוצר זה עתה. זאת למידה. בדומה ליער בתולי שאין בו שבילים, אך נוצרים שבילים בעקבות שימוש חוזר של בעלי חיים באותו המסלול. ובדומה, ככל שאנו מתרגלים יותר את הדבר החדש שלמדנו, הקשר הבין עצבי מתחזק והמידע זורם ביתר קלות.
מוחם של תינוקות לומד הרבה יותר מהר מאשר מוחם של אנשים מבוגרים. אומרים עליו שהוא כמו ספוג. מה השוני בין המוח התינוקי/ילדי למוח המבוגר? מחקרים גילו שמוחם של תינוקות עד גיל שנתיים נמצא בעיקר במצב דלתא. דלתא זו פעילות מוחית איטית (0-3 הרץ). עד גיל 6 המוח נמצא בעיקר במצב תטא (4-7 הרץ). עד גיל 12 לערך מצב אלפא הוא הדומיננטי (8-13 הרץ) ומגיל בת מצווה יש לנו מוח של בוגרים שפועל בעיקר במצב בטא (14-28 הרץ).
הדבר אומר שבמידה ואנחנו רוצים לחזור ללמוד כמו ספוג, כדאי לנו למצוא דרך להעביר את המוח חזרה למצב דלתא/תטא.
כיצד נדע מה עלינו ללמוד ומה לא?
ההורים הם אחד המקורות המרכזיים שלנו. אנחנו פשוט מחקים אותם והם בתגובה נותנים לנו פידבק. מילה טובה, חיוך, חיבוק, או נזיפה, התעלמות, החמצת פנים. הפידבק הזה מראה לנו איזו למידה לחזק ואיזו לא.
מה זו אמונה ובמה היא שונה מלמידה?
חוקרי מוח מצאו שהמידע שאנחנו קולטים הולך בו זמנית לכמה אונות במוח. חלק מאונות המוח מפענחות את המידע וחלק מפרשות אותו. כלומר, חלק אחד מזהה ואומר – זה קפה. וחלק אחר אומר – אני חייבת קפה. למה חייבת? כי המוח שלי מפרש את הקפה כמשהו חיוני או מועיל עבורי. במידה ולא היינו מפרשות את המציאות, לא נדע מה לעשות עם המידע. כשהפרשנות הופכת אוטומטית ואנחנו מפסיקים לבחון אותה היא הופכת להיות אמונה.
מה הן אמונות מגבילות?
כל עוד האמונות הלא מודעות שלנו מובילות אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע – הכל בסדר. אך כאשר אמונה מונעת מאתנו לעשות זאת, אנחנו אומרים שהיא מגבילה אותנו. לדוגמה, פחד במה או פחד מטיסות אלו אמונות לא מודעות למרות שאנחנו מאד ערים להשלכות שלהן. גם תחושות כמו "אף אחד לא אוהב אותי" זאת אמונה מגבילה שהשורשים שלה נטועים בהכרה הלא מודעת ושם למודע שלנו יש גישה מוגבלת וגם השפעה מוגבלת. טיפול פסיכולוגי וכל שיטת טיפול מטרתם ליצור מודעות עצמית בריאה עוסקת למעשה בבנייה של ערוץ תקשורת פתוח בין השכל המודע להכרה הלא מודעת.
שיטת תטא הילינג, כפי ששמה מרמז, מצאה דרך לקצר את התהליך הזה באמצעות העברת המוח הבוגר למצב תטא לפרקי זמן קצרים. בזמן שאנחנו במצב תטא אנחנו יכולים בקלות רבה הרבה יותר לפרק קשרים בין-עצביים שנוצרו בילדות ודואגים לשמר אמונות מגבילות מסוימות ולבנות במקומם קשרים חדשים שמתאימים לתפיסת העולם הבוגרת שלנו. כך תטא הילינג מצליחה לחולל קפיצות מדרגה נעימות ורכות בהתפתחות האישית.
למשל, אם הייתי תינוקת ואמא הפסיקה להניק אותי בגיל צעיר, או חזרה לעבודה למרות המחאות שלי, יכול להיות שפיתחתי אמונה שהיא לא אוהבת אותי. היום, כאדם בוגר שאולי גידל תינוקות בעצמו, אני מבינה שלא דייקתי בהבחנה שלי ושאני לא חייבת להסתובב עד יומי האחרון בתחושה שאמא הפסיקה לאהוב אותי ביום שבו חזרה לעבוד. להפך. כך אולי אגלה שלמעשה היא תמיד אהבה אותי וסבלה יחד איתי מהריחוק ממני. לתובנה הזאת אנחנו קוראים שינוי אמונה ובמצב תטא היא יכולה לקרות בן רגע.
נכון שזה עושה חשק "לעשות עכשיו תטא" ולפתור כמה דברים בחיים?