בשיעור הראשון, בין היתר, דיברנו על התכונות שיש לידע(/מידע) ואחת התכונות היא שהוא יכול לקבל צורות שונות של מוצר כלכלי,
מה הכוונה?
בכלכלה מדברים על 4 סוגי מוצרים כלכליים שנמצאים על שני צירים:
בלבדיות בצריכה- אפשר למנוע מאנשים לקבל את המוצר(מי שלא משלם, לא מקבל)
יריבות בצריכה- כשאני צורכת את המוצר, אף אחד אחר לא יכול לצרוך אותו
מהם המוצרים?
מוצר פרטי- יש בלבדיות ויריבות: מי שלא משלם לא מקבל ואם אני קניתי, אף אחד אחר לא יכול לצרוך אותו
מוצר ציבורי טהור–אין בלבדיות ויריבות: אי אפשר למנוע מאנשים לקבל אותו, כלומר לא עולה כסף, וכשאני צורך אותו אני לא מונע מאחרים לצרוך אותו
מוצר משותף- אין בלבדיות ויש יריבות: אי אפשר למנוע מאנשים לקבל אותו , כלומר לא עולה כסף, אבל כשאני צורך אותו אני כן מונע אותו מהאחר או "מבזבז" ממנו מהאחר. אם המוצר הזה הוא גם מוצר רווחי, הדרך היחידה להתמודד איתו היא רגולציה
מוצר מועדון- יש בלבדיות ואין יריבות: מי שלא משלם לא מקבל אך הם לא נגמרים אחד לשני, כלומר אם אני צורך אותו אני לא מונע מהאחר לצרוך אותו
בכיתה דיברנו על 4 דוגמאות שונות מעולם העיתונות:
מוצר פרטי- עיתון מודפס "ידיעות אחרונות"
מוצר ציבורי טהור- אתר YNET
מוצר משותף- עיתון מודפס ישראל היום
מוצר מועדון- אתר "הארץ"
ואני ארצה לממש את הדוגמא עבור מוצרי מוזיקה:
מוצר פרטי- דיסק: כאשר רוכשים אותו, זה רק באמצעות כסף ואותו דיסק שנקנה לא יכול להיקנות שוב על ידי אדם אחר
מוצר ציבורי טהור- שני סוגים עיקריים:
- תחנות רדיו שונות- הן חינמיות לכולם ושימוש של אחד לא מונע מהאחר להשתמש
- פלטפורמת מוזיקה חינמית כמו YouTube או אפליקציית אקו 99 שכמו YNET הן חינמיות, מושתתות על אינטרנט ושימוש של אחד לא מונע מהאחר.
מאחר ומוצרים אלו הם חינמים, הדרך של הבעלים שלו להרוויח כסף היא שימוש בפלטפורמה כשטח פרסום.
מוצר משותף- מופעי רחוב למיניהם / חלוקת תקליטים אחרי הופעה. אלה דוגמאות למוצר מוזיקה שהוא חינמי אבל המאשב שלו מוגבל- במופעי רחוב יש מגבלה למספר האנשים שיכולים להתכנס סביב המופע וגם חלוקת דיסקים חינמית היא מוגבלת.
מוצר מועדון- אפליקציות מוזיקה בתשלום כמו Spotify, YouTube Premium, Yandex. זה מוצר שעולה כסף אבל שימוש שלו לא מונע מאחרים להשתמש, יש מספיק Yandex לכולם
בשתי הדוגמאות שראינו, גם בעיתונות וגם בעולם המוזיקה קל לשים לב שמוצרים פרטיים ומוצרים משותפים, שני סוג המוצרים שיש בהם יריבות בצריכה, הולכים ונעלמים מהעולם. מאחר והעולם הולך לכלכלה שהיא יותר שיתופיות ויותר ויותר מוצרים קמים על תשתיות "אינסופיות" כמו האינטרנט, אז יש גדילה במוצרים ששימוש של אחד בהם לא מונע מהאחר לעומת המוצרים הפרטיים והמשותפים.
ענין נוסף מהשיעור שאשמח להתייחס אליו-
דיברנו בכיתה על שימור ידע של ארגון. כשעובד עוזב ארגון הידע הולך איתו וארגונים רבים שמים לעצמם למטרה לשמר את הידע בצורה הטובה ביותר כדי שלא תתבסס על אדם פרטי.
רציתי להציג נקודת מבט אחרת בעניין, המאפיינת את חברת Google- יש מידע ארגוני שאכן צריך לגבות ולשמור אבל חפיפה בין עובדים היא אינה חפיפה מלאה במכוון כדי לאפשר לעובד החדש להגיע "טאבולה ראסה" ולהכניס את הגיוון שלו לצוות ולפרוייקטים מתוך תפיסה של חדשנות ויצירתיות (בעיקר במחלקות שדורשות את היצירתיות הזו כמו מחלקת השיווק).
עד כאן לפעם הבאה,
נועה:)
