מה אנחנו רואים בתמונה? נכון – זו משאית, משאית של חברה מסחרית. משאית שגרמה לי להתרגש.
זו אינה סתם משאית – היא שייכת לחברת וגה Vega ופה בתמונה היא חונה ליד מרכז דוהל בשכונת התקווה, אחרי שהביאה מוצרים לדוכן הענק של חברת וגה בכנס השני של החזית לשחרור בע"ח שהתקיים כאן ביום שישי 7/7/17.
הגעתי לכנס מכיוון החניון של שכונת התקווה, וכשהתקרבתי למקום, זה היה המראה הראשון שראיתי, והתרגשתי מאד….
ולרגע זה נראה לי קצת מוזר, להתרגש ממשאית, אבל בהמשך היום הבנתי שלא רק אני חוויתי את החוויה, המראה הזה גרם התרגשות לרבים, ואולי צריך לעבור לטבעונות, להוריד מסכים מהמודעות ולהפתח למציאות הנוראית שבה מתנהל העולם שלנו כדי להבין למה זה כל כך מרגש. אז חשבתי על זה קצת ואני אנסה להסביר:
בעלי החיים בתעשיות השונות ובראשן תעשיית החי מועברים ממקום למקום במטוסים, רכבות, אניות, אבל בעיקר במשאיות, שבהן משתמשים לרוב גם להתחלה והסוף של המסע בכלי הרכב הגדולים יותר. למעשה המשאיות הן כלי התעבורה הנפוץ ביותר המשמש לזוועות שעוברים מיליארדים של בעלי חיים כל הזמן, ומכל כלי התחבורה האחרים המשאיות הכי זמינות לעין האנושית.
כל פעיל טבעוני למען בע"ח מכיר את התחושה של לראות משאית שמובילה בעלי חיים מסכנים, קורבנות שאין להם קול, שאין להם דין ולא דיין, ממקום זוועתי אחד למישנהו. כלי רכב ענקיים שמובילים פרות, עגלים, כבשים וטלאים, וגם תרנגולים ותרנגולי הודו אומללים מחוות הפטם אל המשחטה (מקורבנות תעשיית הביצים נחסך המסע, אבל גם שם מעורבת משאית-אימה, זו המשאית המחשמלת, שמגיעה עד אליהן, כדי להרוג אותן בבית).
וכשאנחנו מעמיקים בהסברה, לא רק המשאיות שמובילות קורבנות מעולם החי, גם המראה של אלו שמעבירות את התוצרים של אותם קורבנות מוצרי החלב, הבשר, ואפילו משאיות של חברות גדולות כמו תנובה ושופרסל, שלעיתים תכולתן צמחית (הרי אי אפשר לדעת מבחוץ) מעבירות בנו חלחלה, זבורי החלחלה הפכה להיות הרגל מותנה וקשה כל כך, שבכל פעם שאני רואה משאית, אני מתכווצת, ומתבוננת לראות מה היא מובילה, פעמים רבות אני חווה הקלה כשאני מבינה שהמשאית מובילה אדמה, עץ, חלקי מתכת או כל סחורה אחרת שלא קשורה לבעלי-חיים ונרגעת, עד המשאית הבאה.
אבל המשאית הזו, של וגה, היא משאית מסוג אחר, היא נושאת בשורה – "וגה Vega" היא חברה שמייצרת ומייבאת מוצרים צמחיים בלבד, חלקם כתחליפים צמחיים למוצרים מן החי (כמו גבינות, מרשמלו, דבש ותחליפי ביצה) וחלקם ייחודיים וחדשים על טהרת הצומח: רטבים, תבלינים ותבשילים שונים. היא אחת החברות היחידות בארץ שנפח המוצרים שהיא מייצרת ומוכרת מצדיק החזקת משאיות שגודלן מעל 15 טון.
המשאית של וגה נושאת בשורה של חמלה, של עולם שמשתנה, של אקולוגיה אחרת, של אנשים שחושבים אחרת ורוצים להייטיב עם עצמם, עם אנשים אחרים' עם העולם, ובעיקר עם החלשים מכל – בעלי החיים.
כשראיתי את המשאית, לחלקיק שנייה התכווצתי כהרגלי, ואז הבנתי מה אני רואה והדבר הבא שקרה הוא, שהרגשתי שאני נושמת נשימה מלאה ומתמלאת שמחה והתרגשות, המשאית של וגה היא סימבול למה שיש היום בתוך המתחם הזה, חוץ מפעילויות נפלאות שתוכננו עבורנו: גם הרבה אוכל ומוצרים טעימים על טהרת הצומח (לא רק של וגה), והיא גם סימבול למהפכת הטבעונות שקורית, לא מספיק מהר, אבל בהחלט קורית…
אז לפעמים כל מה שאנחנו צריכים כדי להתרגש זו משאית גדולה וצהובה ועליה המילים הנכונות: "וגה – מוצרים טבעוניים www.vegafoods.co.il"
ובא לי לפצוח בשיר: "האוטו שלנו גדול וצהוב…. האוטו שלנו מביא לנו רק טוב…"
תודה לכם…
VEGA – מוצרים טבעוניים
ומאוחר יותר נזכרתי במשאית נוספת שראיתי ושימחה אותי, משאית "המסע הטבעוני" אותו פרוייקט מופלא של עמותת "ויגן-פרנדלי" Vegan-friendly שנסעה לאורכה של הארץ מראש הנקרה ועד אילת במשך חודש, עוצרת במקומות שונים שם הוקמו דוכנים של מזון טבעוני והוקרנו סרטים עם מידע על מה שקורה במשקי-החי.