ריקוד סטפס הוא אהבה ישנה שלי, התחלתי בגיל עשרים וקצת ובמהלך השנים רקדתי אצל מורים שונים עד שהתמקמתי לפני קצת יותר מחמש שנים שנים בסטודיו של יובל בק, מורה ותיק שבית-הספר שלו לסטפס ממוקם בתיכון אהל-שם ברמת-גן.
לאורך השנים רכשתי נעלי ריקוד מסוגים שונים, שדבר אחד היה משותף לכולן: היותן עשויות מעור. וככל שהתקדמתי ברמה, כן חשוב היה שהנעל תהיה חזקה ומאסיבית יותר ותתן תמיכה טובה לרגל. למעשה, לפני הטבעונות מעולם לא עלתה האופציה של נעלי-סטפס שאינן עשויות מעור.
התחלתי בהפחתת קניית ולבישת מוצרים מהחי עוד הרבה לפני הטבעונות, בתקופת היותי צמחונית, למרות שזו לא היתה המנעות מוחלטת, מאחר ובמשך תקופה ארוכה עדין נוח היה לי נוח להאמין כמו רבים אחרים שתעשיית העור לבגדים, נעלים, אביזרים ורהיטים נלווית לתעשיית הבשר (ממילא הורגים את החיות בשביל בשר, אז כבר משתמשים בעור). לא הבנתי עד כמה היא אכזרית. אז כשמדובר היה במשהו שנראה לי 'הכרחי' כמו נעלי סטפס, בעיקר אם אלו נעלים שקונים אחת לכמה שנים ואין אופציות אחרות, זה לא נראה כזה עניין גדול.
ביולי 2012 הצטרפתי לקבוצה המתקדמת הנוכחית בה אני רוקדת כיום וקניתי נעלים מתקדמות יותר, נעלי 'סודנקה' נעל ברזילאית מעור שמחירה 600 ₪ (יחסית לנעלי סטפס איכותיות זה מחיר לא יקר) שבהחלט התאימה מבחינת התמיכה ברגל והייתי מרוצה ממנה, לא התעסקתי עם עובדת היותה עשויה מעור.
תשעה חודשים מאוחר יותר, באפריל 2013 הפכתי לטבעונית והמהפך שחוויתי בחיי היה עצום ובלתי נתפש, דברים שיכלו עד אז לעבור כ'בסדר' הפכו להיות לגמרי 'לא בסדר' ושימוש בנעלים, בגדים או תיקים מעור של חיה אומללה לא בא בחשבון יותר. התחלתי להוציא מהארון פריטים שמקורם מהחי, נעלי הסטפס נותרו אחרונות, וכאן מצאתי עצמי במבוי סתום: נראה היה שאי אפשר למצוא נעלי סטפס שאינן מעור. החנויות האינטרנטיות והפיזיות בעולם מציעות אמזם מבחר לא קטן, אך המשותף לכולן הוא היותן עשויות מעור.
הרגשתי שאני חיה במוסר כפול: לא רציתי לוותר על הריקוד, ו וברור היה לי שאם לא יהיו אופציות טבעוניות הסודנקה יהיו נעלי הסטפס האחרונות שאקנה אי פעם, וניסיתי לנחם את עצמי בכך ש'כבר קניתי', ו'ממילא לא הייתי טבעונית עדין ביולי 2012' אבל אשתף במשהו שמי שעבר לאורח חיים טבעוני מטעמים מצפוניים יודע: התירוצים האלה לא ממש מקילים על המצפון.
מאחר ואני אדם יסודי מחד, ועקשנית לא קטנה מאידך, החלטתי כמה החלטות: 1. שאני מרשה לעצמי לרקוד בינתיים בנעלים שממילא כבר קניתי מתוך ידיעה שיש מחיר נפשי לשלם על זה 2. שאני מתחילה לחפש נעלים טבעוניות, לא משנה מאיזה מרחק אצטרך להביא אותן, כמה הן יעלו וכמה מאמץ יידרש כדי להשיגן. 3. כשאמצא את הנעליים הטבעוניות אדאג להפיץ את הבשורה וליידע אחרים.
התחלתי לשלוח אימיילים לכל החברות הגדולות שמייצרות נעלי סטפס בנסיון לברר לגבי אופציות טבעוניות, התשובה היתה שלילית. ביקשתי מחברים לקבוצה שנוסעים לפסטיבלי-סטפס בעולם לברר בשבילי, מתוך ידיעה שבאותן פסטיבלים נוכחים נציגים של חברות שמייצרות נעלי סטפס שאולי לא הגעתי אליהן בחיפוש באינטרנט. גם כאן לא מצאתי את הפתרון.
היתה האופציה לייצר נעלים בהזמנה אישית, אך חששתי שלסנדלר, גם אם הוא בעל מקצוע מעולה, לא יהיה הידע לייצר את הנעל כך שתתאים לריקוד סטפס, וכדי לייצר את הנעל הנכונה דרוש ידע מקצועי, נתקלתי בכמה מקרים בהם אנשים לקחו נעלים שונות וחיברו אליהן את הטאפים (הברזלים בסוליה), זה אף פעם לא נראה או נשמע טוב, ברמה גבוהה יותר של ריקוד זה היה הימור שהעדפתי לא לקחת.
דבר אחד הבנתי במהלך חודשים של פעילות לקידום הטבעונות: העולם משתנה, אחוז הטבעונים שפעם היה כמעט בלתי מורגש הולך וגדל, ואם יש בארץ כמה מאות אנשים שרוקדים סטפס, אז בעולם יש הרבה יותר, ולא יתכן שלא קיימת כיום דרישה כלשהי לנעליים מוסריות. זה לא נראה באופק אבל כן האמנתי שחייב להיות איפהשהו מישהו שמייצר או יתחיל לייצר בקרוב נעלי סטפס טבעוניות והיה לי ברור שאני לא אפסיק לחפש עד שאמצא אותן.
המשכתי אחת לכמה זמן לנסות למצוא. שלחתי אימיילים לחברות גדולות וקטנות שמייצרות נעלי סטפס ויש להן אתרים גדול ואפשרות ליצור איתן קשר, ובשלב כלשהו, נתקלתי במאמר שפורסם באתר של חברה אמריקאית שמנהלת חנות אינטרנטית קטנה לציוד ריקוד, הבעלים של החברה פרסם מאמר בו תיאר נעל סטפס שעיצב מחומר סינטתי. כתבתי להם, ואותו אדם כתב לי מייל אישי בו פירט את התהליך של עיצוב הנעל, הוא יידע אותי שאכן הם לא מציעים אותה למכירה כי היא לא יצאה מספיק טובה, אבל הוא כן הביא לידיעתי פרט מידע חשוב ביותר: שממש לאחרונה, חברת Capezio אחת מארבע החברות הגדולות פיתחה נעל סטפס טבעונית שמתבססת על המחקר שעשה הוא.
נכנסתי לאתר של קפזיו, ולא היה גבול לשמחתי: אכן היו שם שני דגמים חדשים של נעלי סטפס שעשויות מחומר סינטטי. לא היה לי מושג לגבי האיכות, המחיר היה נמוך: 58 דולר שהם כ-250 ש"ח לדגם היקר יותר, אבל בעצם זה נתון לא מפתיע, מאז ומתמיד, תיקים ונעליים סינטטיים זולים משמעותית יחסית למוצרים דומים שעשוים מעור של חיה.
חברת קפזיו אינה עושה בשלב זה משלוחים לישראל, אבל עמדתי לפני נסיעה לארה"ב בקיץ, אז הזמתי 3 זוגות וביקשנו שישלחו אותם לכתובת של מכר בארה"ב. קניתי זוג אחד עבורי, אחד עבור הבת שלי תמר, ואחד עבור בחור צעיר מהקבוצה שגם הוא טבעוני.
הנעל התגלתה כסבירה ונעימה ובעלת חוזק מינימלי, לא חזקה כמו נעלי העור היקרות איתן רוקדים רוב חבריי לקבוצה, אבל בהחלט עומדת במינימום הנדרש. החסרון העיקרי בה התבטא בסוליה, שהרגישה דקה מדי, אבל זה היה החלק הפשוט יותר.
הבאתי את הנעלים ל'מיסטר קוויק', רשת ארצית של תיקונים, והם עשו את ההשיפור שעלה יותר מהנעל עצמה: 400 ש"ח. בדרך כלל סוליה של נעלי סטפס איכויתיות עשויה משתי שכבות: אחת מעץ ואחת מעור. ל'מיסטר קוויק' היה חומר סינטתי והם הוסיפו לסוליה הדקה המקורית עוד שתי שכבות מאותו חומר, ובאיזור הקשת של הרגל הוסיפו שכבה אחת בלבד, מה שמאפשר את הגמישות של התנועה. הם השתמשו בנעל של סודנקה כדוגמא. התוצאה היתה מדהימה: נעל יפה, מוסרית וכמו שאמר חברי לקבוצה צחי: "למעשה יש לך כעת נעליים ייחודיות שכמותן אין לאף אחד בעולם."
צחי גם יידע אותי שיש כיום אפשרות שלא היתה קודם לכן, להזמין נעליים סינטטיות בהזמנה אישית, אבל רוב הסיכויים שיעלו בסביבות ה-1500-2000 ש"ח. אילו קפזיו לא היו מתחילים לייצר את הנעל הטבעונית הייתי משתמשת באופציה הזו שיקרה בערך פי שלוש, אבל הצלחתי לייצר לעצמי אופציה במחיר סביר. המסקנה היא שאין ספק שהעולם משתנה, והאפשרויות הטבעוניות נוצרות מרגע לרגע.
- הנעל הישנה של סודנקה (מימין) ליד הנעל החדשה הסינטתית של קפזיו (משמאל)
לא שכחתי את ההחלטה שהחלטתי ובקבוצת הפייסבוק של בית הספר לסטפס פרסמתי פוסט עם תמונה של הנעלים החדשות ושיתפתי בתהליך שעברתי כדי להשיגן. הפוסט כלל הסברה, הנה ציטוט ממנו:
"לא הרבה יודעים את זה, אבל תעשיית העור בחלקה אכזרית כמעט כמו תעשיית הפרווה, ולעיתים פושטים את עורן של חיות בעודן בחיים, לעיתים הורגים אותן רק בשביל לצרוך את עורן וכשאנו קונים את המוצרים אנחנו בלי לדעת תורמים לכך. אני יודעת שיש עוד לא מעט אנשים שמעוניינים להתלבש בלי לגרום סבל לאחר, למעשה הגעתי למצב שרק עניין נעלי הסטפס נותר לא פתור, אז החלטתי לחפש פתרון…"
בבית הספר של יובל בק יש כמאתיים איש, מעט מאד מהם צמחונים או טבעונים, והדבר המשמח ביותר שחוויתי היה תגובות חמות ותמיכה גורפת מאנשים שקראו את הפוסט, גם כאלה שלא מכירים אותי. בעקבות השיחה על הנעלים וההתעסקות שלי בהן נודע לי שיש עוד כמה אנשים שמתעניינים באופציה הזו, וחושבים לקנות לעצמם בהמשך נעלים סינטתיות. ומאד שמחתי על ההזדמנות לפתוח נקודה חדשה למחשבה עבור אותם אנשים.
אני שולחת מכאן מסר לכל מי שחי חיים טבעוניים: יש תחליף סינטתי או צמחי להכל, גם אם זה לא נראה כך, צריך רק לחפש, ולא לוותר.
*****************************************
תודה שקראתם. דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט. כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב “עקבו אחרי”, לבחור באופציה של דואר ולמלא כתובת אימייל. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש. לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם: https://www.facebook.com/vegan1.spirit
כמו-כן אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק ‘רוחניות וטבעונות’ בקישור הבא: https://www.facebook.com/groups/spirit.vegan שלכם בברכה, מיכל.