מאז שאני זוכרת את עצמי (כבר כילדה) האפיה היתה חלק ממני. עוגות, עוגיות, בורקס ופחזניות של סבתא שרה מצד אחד, בורקיטס ומעמולים של סבתא שרה מצד שני. כן, לשתי הסבתות שלי קראו שרה, ושתיהן היו בשלניות ואופות נפלאות, מקור לאושר והשראה.
הכל עשיתי, חוץ משמרים. זה כבר לא. כאן היה המחסום שלי. שנים לא התעסקתי עם שמרים. ואז קבלתי במתנה אופה לחם (ליתר דיוק קבלתי משהו אחר והחלפתי לאופה לחם). היה פעם מכשיר כזה, זוכרות? אולי יש גם היום, אני לא יודעת.
בכל אופן, התחלתי להשתמש באופה, כל ערב מעמידה חומרים לבצק, כל בוקר מוציאה לחם, עשרות ומאות נסיונות וגיוונים של קמחים כאלה ואחרים, תוספות – לחמים מוצלחים יותר או פחות, אבל בכל בוקר יש לחם טרי. המורות שואלות את הילדים: מה זה הלחם הזה? אין לקנות כאלה. אמא מכינה כל יום לחם בבית? כן, אמא מכינה כל יום לחם בית.
ומי נשבר בסוף? האופה. התקלקל המכשיר, וזהו. א-ברוך.
ואולי לא? מכינה בצק במיקסר, מעמידה להתפחה, אופה בתנור והפתעה – יצא אפילו יותר מוצלח מהאופה. וכך אני (אמא, כן?) ממשיכה לאפות כל יום לחם, ללא עזרת האופה, יהי זכרו ברוך.
בינתיים אני מתחילה להתעסק בקונדיטוריה כמקצוע וכבר אין זמן לאפות לחמים הביתה, שנים. עד החג האחרון. הייתי כ…ל – כ….ך עסוקה ועמוסה בעבודה לפני החג שפשוט לא הספקתי לעשות קניות.
בבוקר החג אני מארגנת בראנצ' קטן ומהמם למשפחה. הנה תמונה להשראה.
חלה אין, אז נכין לחמניות. שולפת את המתכון, קמח שמרים, סוכר חום, דבש, קצת שמן (כי החמאה נגמרה), ביצים… לשה במיקסר, מתפיחה ואופה. איזו הצלחה!!! כל כך התלהבו שבכל אחד מימי החג, כולל שבת, הכנתי סיבוב נוסף. בשבת הכנו מאותו הבצק גם חלה. וגם היא היתה נפלאה.
אז הנה הוא, המתכון המנצח שלי:
500 גר' קמח לבן
1 כף שמרים יבשים (או 1/2 קוביה/שקית) שמרים טריים
120 גר' (1/2 כוס) חלב פושר
60 גר' (1/4 כוס) מים
50 גר' (קצת פחות מ-1/2 כוס) שמן
2 ביצים
2 כפות סוכר חום
2 כפות דבש
1 כפית מלח
ומה עושים?
שמים את הקמח בקערת המיקסר ויוצרים במרכזו בור.
לתוך הבור מכניסים שמרים, סוכר, דבש, כל הנוזלים והביצים.
מתחילים ללוש (בעזרת אביזר הלישה של המיקסר) עד שנוצר בצק אחיד שנפרד מהדפנות (הבצק יישאר דבוק לתחתית הקערה וזה בסדר). זה ייקח 2-3 דקות.
עכשיו ורק עכשיו מוסיפים את המלח ולשים 8 דקות נוספות.
יוצרים מהבצק כדור יפה, משמנים מעט, מכסים במגבת ומשאירים לתפיחה עד שהבצק מכפיל את נפחו (זה עשוי לקחת שעה עד שעה וחצי, תלוי בטמפרטורת החדר. לזירוז התהליך – אפשר להכניס לתנור בחום נמוך מאוד (50 מעלות לכל היותר) ולהתפיח שם.
כאשר הבצק תפוח – מחלקים אותו ל-16 חלקים, ומכל חלק יוצרים לחמניה. אפשר סתם לכדרר ואפשר לגלגל לנחשים וליצור צורות של שבלול, לחמניית קשר, שמיניה או מה שבא.
אפשר גם לחלק את כל הבצק לכמה רצועות עבות וליצור חלה (יש המון הדגמות ב-YOUTUBE. זה קישור אחד שאהבתי במיוחד).
מעמידים לתפיחה שניה – בטמפרטורת החדר או בתנור בחום 50 מעלות, רצוי עם קערת מים רותחים לאדים, זה מזרז ומעצים את התהליך. בשלב זה אנחנו מדברים על התפחה של 30 דקות בערך.
מחממים תנור לחום בינוני (175-180 מעלות, כל אחת מכירה את התנור שלה). בינתיים מברישים את הלחמניות או את החלה בביצה מדוללת בכף מים. מפזרים מעל שומשום (אפשר גם פרג, זרעונים למיניהם, אבל אני הכי אהבתי את הלוק של השומשום).
כשהתנור חם מכניסים לאפיה: לחמניות 18-20 דקות, חלה 25-30 דקות. מצננים על רשת (אם מספיקים לפני ההתנפלות) ומגישים. מקווים שישאר משהו גם לאח"כ, ולמחרת – סיבוב נוסף.
מחפשים מתכונים נוספים לחג? מוזמנים לבקר כאן >>> כל המתכונים לשבועות
ובכלל, למה שלא תצטרפו לבלוג האישי שלי, רוקחת החלומות או לדף הפייסבוק? ואפשר גם וגם, כמובן…