הלכתי לראות עם המשפחה שלי את התערוכה החדשה על "אתא" .איזה עיתוי מושלם, אחרי קיץ שהביא איתו מחאה ודרישה לצדק חברתי, לראות תערוכה מרתקת על מפעל שהוא סמל ודוגמא להשלכות של המהפך הכלכלי-אידיאולוגי שעברה החברה הישראלית מאז הקמת המדינה. המהפך הזה מתואר ומסופר בהרחבה גם בתערוכה וגם בספר שמלווה אותה . גם אוצרי התערוכה, מוניקה לביא וערן ליטוין , מבקשים באופן ברור להסיט את מבטו של הצופה מהפן הנוסטלגי שמתלווה לשם "אתא" ולהתמקד דווקא בתהליכים החברתיים.
למרות היותי סוציאליסטית די קיצונית, הנטיה הקצת מוגזמת שלי לנוסטלגיה והתרגשות מתמונות ישנות, השתלטה עליי. ולא יכולתי להישאר אדישה למראה הבגדים , רישומי האופנה ומודעות הפרסומת הנהדרות המוצגים בתערוכה. גם אלה מתארים בדרכם את דרכנו כחברה .דרכנו בתחום האופנה.
"אתא" התחילה את דרכה בתקופה של צנע וצניעות. היא יצרה את "מראה הצבר" – מכנסי החאקי הקצרים, כובע הטמבל ועוד . סוג של תלבושת אחידה ישראלית בתקופה בה תלבושת אחידה הייתה מקור לגאווה וחיזקה את תחושת הסולידריות החברתית. הבגדים אמנם יוצרו יצור המוני ולמעשה לא היה בהם כל יחוד של ממש עבור הפרט , אך הם דוגמא לאיכות גבוהה של עיצוב, אריגה ותפירה. בעיני זה הוא העיצוב המינימליסטי במיטבו – נקי, פונקציונלי, נוח.
"אתא" ניסתה בדרכה להתאים את עצמה לשינויים שעברה החברה הישראלית עם השנים, ולמגמות האופנתיות המתפתחות במהירות ובתדירות גבוהה. אך התגובה של "אתא" לשינויים אלא הייתה איטית מדי, מה שהשאיר אותה בתודעה הציבורית כיצרנית של בגדים מיושנים וארכאיים. דבר שבין יתר הדברים הוביל לסופה העצוב. עצוב, אני דווקא ראיתי שם בגדי וינטאג' נפלאים , גזרות מעולות , הדפסים צבעוניים ומעוררי השראה. שמחתי לפגוש בתערוכה סטודנטים לעיצוב אופנה, שבאו במטרה ללמוד ולקבל השראה מהעבר האופנתי שלנו.
אבל הביקור בתערוכה והעיון ברישומי האופנה החזיר אותי גם לחלום הפרטי והקטן שלי… כנערה,החלום שלי היה להיות מעצבת אופנה. נהגתי לבלות שעות ארוכות ברישומי אופנה- מילאתי מחברות רבות בקולקציות שלמות ונהדרות של שמלות בוקר, ערב, שמלות כלה,בגדי ים ונעליים. מדודתה האהובה של אימי , שרה, שהפליאה לתפור, למדתי להוציא גזרות ולתפור בגדים מיניאטוריים לבובות הברבי של אחותי הצעירה . החיים הובילו אותי לבחירות אחרות . אבל החלום הזה הוא שהוביל אותי לשינוי שעשיתי בסופו של דבר בחיי.
כל הצילומים מתוך ספר התערוכה: "אתא- סיפור על מפעל, אופנה וחלום " בהוצאת מוזיאון ארץ-ישראל , תל-אביב.