אוף זה כל כך מבלבל.
למה לא היה רק רע? זה היה יותר ברור.
אני זוכרת אותך אחי
איך נגעת בי
איך השתמשת בי להנאה הפרטית שלך.
איימה בשבילי.
אבל הייתי משהו, נולדתי להיות משהו.
כשהיית אומר לי שאני יפה
בכיתי בלב.
זה היה העונש שלי.
אני זוכרת אותך מגן עלי מכולם.
אבל לא מגן עלי ממך.
וזה רע.
אבל לא כל הזמן היית רע.
אתה יודע שזה צילק אותי?
השקט בלילה שאפשר לחתוך אותו עם סכין מצמרר.
השערות שמזדקפות בידיים ובעורף כשאני שומעת צעדים.
אתה יודע כמה קשה לשתוק?
שכל הגוף שלי צורח.
וכולם שותקים.