זהו, חזרתי לעבודה אחרי שבוע חופש. האמת שלא בדיוק. הסידור היה שאני עובדת (מהבית) 2-3 שעות ביום, אבל כאחת שהיקיצה הטבעית שלה היא בחמש בבוקר, קטן עליי לעבוד עד שמונה ואז להתפנות לשאר עיסוקיי.
שאר עיסוקיי היו שינה (כמובן), המון טלוויזיה (באופן מפתיע כמעט לא קראתי בשבוע הזה) ובילוי שעות רבות מספור במטבח. זה התחיל מזה שכל בוקר שתיתי שייק ירוק, שכלל בננה/תפוח/אגס, מיץ משני תפוזים, קצת מים, המון עלים ירוקים – נבטי חמניה, פטרוזיליה וחסות למיניהן – 2 כפות זרעי צ'יה וכפית אחת אבקת ספירולינה. כן, זה נראה מפחיד, שלא לומר דוחה, אבל תכלס יש לזה טעם של מיץ תפוז-בננה (או תפוז-תפוח) עם טעם לוואי קל, שנובע מכל הירוקים, וזה ממלא ומשביע, והמומחים אומרים שבריא בטירוף.
חוץ מזה הכנתי גם גלידה טבעונית, חטיפי אנרגיה ביתיים ולביבות כרובית אפויות. וגם את הלחם הזה שלכבודו התכנסנו כאן היום.
את המתכון מצאתי בבלוג חו"לי ונדלקתי על העובדה שאופים אותו בסיר. אחרי שהעליתי את תמונת הלחם המוכן לפייסבוק שלי, התברר שכאן הוא נקרא "לחם פרא" (לא ברור למה), שהוא היה מאוד אופנתי לפני שנתיים בערך ושיש לו גם המון מתכונים בעברית, כולל אחד של הגרגרנית, שקראה לו לחם סבלנות. למה סבלנות? או, זה הטריק השני של הלחם הזה. התפיחה הראשונה שלו אורכת כ-14 שעות. בתמורה, כמות השמרים הנדרשת להכנתו היא מועטה מהמקובל. אה, גם לא צריך ללוש אותו, רק לערבב לכדי בצק אחיד וזהו.
החיסרון הוא שמדובר בבצק דביק. מאוד. אבל התוצאה בהחלט שווה את הזמן וההתעסקות, ואחרי שקראתי את כל המתכונים ועשיתי שני ניסיונות, הנה המתכון המנצח שלי:
לחם ללא לישה אפוי בסיר
המצרכים:
6 כוסות קמח (אפשר לערבב סוגים)
½1 כפיות שמרים יבשים
½2 כפיות מלח
⅔2 כוסות מים קרים
תוספות:
שומשום
עשבי תיבול
פיסטוקים
גרעיני חמניה
זיתים
אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים עד שנוצר בצק אחיד. אין צורך ללוש. הבצק אמור לצאת רטוב ודביק, וזה בסדר. אפשר להוסיף תוספות שונות לפי טעמכם. אני הוספתי פיסטוקים בפנים ושומשום למעלה.
מעבירים את הבצק המוכן לכלי אחר, משומן היטב (אפשר לדלק על השלב הזה, ולהשאיר את הבצק בכלי שבו הכנתם אותו, אבל ממש מומלץ שלא בגלל הדביקות הגדולה.
מכסים בניילון נצמד ומשאירים בטמפרטורת החדר כ-14 שעות, עד שעל הבצק מופיעות בועות. במתכון המקורי צוין שהבצק אמור גם לשנות צבע, אבל זה לא קרה אצלי.
אחרי 14 שעות יוצרים מהבצק סוג של כדור. זה השלב הטריקי. בגלל שהבצק דביק, צריך להשתמש בשלב הזה בהרבה קמח על הידיים ועל משטח העבודה. את הכדור עוטפים במגבת בד, שגם אותה ריפדתם בקמח (אפשר גם קמח תירס או סובין) ומעמידים להתפחה של עוד שעתיים. אל תשימו את הבצק בשום כלי בשלב הזה. מקסימום בסלסלה, כי הוא צריך לנשום.
אחרי שעה וחצי מחממים את התנור ל-220 מעלות ומכניסים לתוכו סיר יצוק עם מכסה, שיתחמם ריק. אחרי חצי שעת חימום מוציאים את הסיר הלוהט מהתנור – בזהירות גדולה. הוא גם כבר וגם רותח – מפזרים קמח בתחתיתו והופכים את כדור הבצק בזהירות לתוך הסיר. סוגרים את המכסה ומחזירים לתנור ל-40-45 דקות.
אחרי הזמן הזה מוציאים את המכסה מהתנור ואופים עוד 10-15 דקות עד השחמה.
כשהלחם מוכן מחכים בסבלנות (שאגב, הרבה יותר קשה ליישם אותה מהסבלנות של ה-14 שעות בהתחלה) עד שהלחם יתקרר לגמרי לפני שפורסים אותו.
בתיאבון, וממחר דיאטה