הוא מדבר אלי לא יפה"
"היא מקללת בלי סוף"
"הוא משפיל אותי ליד אנשים"
נשמע נורא נכון?
נשמע שהצד המקלל/ משפיל הוא הצד הרע שצריך טיפול ושינוי דפוסי התנהגות.
נכון! אבל לא לגמרי…
תמיד אשאל את הצד "החלש"
היכן הוא רואה את עצמו במצב הנוכחי?
האם הוא יכול ולו במעט לקחת אחריות על המצב?
היכן הגבולות שלו?
איפה הצבת גבולות בתחילת הקשר,במהלכו, אם בכלל…
לרוב במצבים כאלו מסתבר שלא הצבנו גבול מול הסובבים אותנו וזה נכון לגבי כולם- משפחה, חברים, ילדים וזוגיות והכי חשוב בנינו לבין עצמינו!
הרצון התמידי שלנו למצוא חן, להיות נוחים לסביבה ולרצות נובע לרוב מהמקום החלש שלנו, מחוסר הביטחון שלנו ומתחושת הלא מגיע לי.
ההגדרה לגבול היא אישית ומשתנה בין אדם לאדם והחוסן של אדם נמדד על פי היכולת להציב גבול ולעמוד בו! מבלי לוותר!
הוויתור מביא איתו פריצת מסגרת מה שגורם לחוסר שלווה והרמוניה בחיים.
שם המשחק-
שליטה עצמית+אהבה עצמית+לקיחת אחריות =
הצבת גבולות חזקים וברורים.
בהצלחה!
