חברה טובה ואהובה, נקרא לה "ש", הכניסה לשפה היומיומית שלי את "השקשוקה".
גם את "המינימום זה המקסימום החדש". הנה, הכנסתי גם אותו 🙂
כולם יודעים מהי שקשוקה במובן הקולינרי.
כאן מדובר על המובן הפילוסופי.
זה התחיל משקשוקה אחת יותר מדי שממש התעקשתי להכין למרות שממש לא היה הכרחי.
ניסיתי וניסיתי וממש היה לי חשוב.
בסופו של דבר היתה שקשוקה (תוכלו לחפש אותה לבד בפוסטים הקודמים שלי) –
אבל אני קרסתי.
מאז, כל התאמצות שחורגת מעל הנדרש, כזאת שתוביל לקריסה, נקראת "שקשוקה".
עבור אלה שחושבים לעצמם עכשיו, שוב פוסט קיטורים, מסכנות, פרפקציוניזם? לא. לא הפעם.
