יום העצמאות, אחר הצהרים, תוך כדי העמסת סטייקים ופוקצ'יות כמיטב המסרות , הרי לא נרגיש עצמאות אם לא נאכל כמה סטייקים, קבבים (רק רומנים), כל מני חלקי עופות מחולקים לשיפודים וקצת מתוקים להעביר את המוז'דאי mujdei (רוטב שום רומני שרק מהריח אפשר להתמוטט), אורנה שולחת אימונים לסופ"ש….שישי 8 ק"מ ושבת 17 ק"מ. הייתי בטוחה שהתבלבלה או שאני בהרעלת mujdei…מה זה בטוחה, סגרתי את ההודעה וצחקתי לעצמי, תוך כדי עוד ביס בסטייק. הצחוק עבר די מהר כשהבנתי שהיא רצינית וקבוצה מתארגנת לריצה קלילה בשישי בבוקר, כל תכניות ה"לישון עד מאוחר" (7:30 נחשב מאוחר?) הלכו להן לרוץ בשתולים….ב07:30 כבר הייתי בדרך חזרה. מיהרתי מאד כי החלטתי ל"תרום את גופי למדע". איך הייתה הריצה אתם שואלים? הההמממ…בכל צעד היה ביס של משהו אחר שרץ יחד איתי. מוסר השכל…לא מעמיסים פרה, שתי תרנגולות ושלוש פוקצ'יות ורצים.
בשנה האחרונה, אחרי החזרה לרוץ, ציפיתי לרזות קצת…אבל לא. מכירות את זה שתמיד יש 5~ קילו מיותרים? בשנה האחרונה הצלחתי לאסוף אותם, לא היה קל, אבל עם הרבה נחישות, פחמימות וסוכרים, כל ה-5 התיישבו טוב לכל האורך, הרוחב וכמובן במקומות שאני הכי לא רוצה אותם. זרועות ובטן (יופי …עכשיו קחו את המבט ישר לתמונות ותסתכלו ישירות לזרועות שלי, כן…בדיוק…ועכשיו לבטן …אופסי, קצת קשה, יש חולצה טיפה רחבה, אבל תאמינו לי, זה שם). מילא זה מכביד עם הגרדרובה שלי, עוד תירוץ לקנות בגדים חדשים (גם אם במידה גדולה יותר), אבל זה מכביד על הריצה, ופה זה מתחיל להיות בעייתי. התקבלה החלטה – חייבת לעשות משהו עם זה. לחזור לאכול מסודר, בעצם אולי להתחיל עם לאכול ולא לנשנש. כן …אני מלכת הנשנושים, אם הייתי יכולה לאכול שטויות כל היום…לא הייתה מאושרת ממני. בעצם, אני עושה את זה, ותראו לאן זה מוביל.
עם החלטה וקצת עזרה מסלונה, הלכתי אתמול למפגש עם הגר שפר, סוג של גורו, נטורופטית, שכבר כמה שנים מלווה קבוצות ויחידים בתהליכי ניקוי רעלים, ירידה בריאה במשקל ושמירה לאורך זמן. כבת אדם טכנולוגי, הדבר הראשון שתפס אותי, הוא שיש אפליקציה. לא צריכה ללכת למפגשים, לא צריכה לדבר עם אף אחד (לא בגלל שאין או אי אפשר – אלא בגלל שזו הדרך הנוחה לי). אני מעדיפה לדבר עם הטלפון שלי ולא להתחיל לנסוע כדי שיגידו לי מה לאכול. אז …הורדתי אפליקציה, התחלתי לקרוא, קיבלתי הנחיות וקדימה…ממחר, למשך 3 שבועות, אני נכנסת לתהליך דיטוקס. מה יהיה בדרך? איך אגיב? האם אפול לבור הסוכרים או בור הפחמימות? אספר לכם, כמובן….
בינתיים, הבוקר, רצתי 17 ק"מ במושבים ובשדות באזור. כבר אמרתי שאורנה לא התלוצצה על ה8+17. הרבה פירות וירקות פגשנו בדרך – (רמז? כבר הכנה לדיטוקס?): שדות חיטה, דלעות, כרוב – בשני צבעים,קולורבי, גפנים, אפרסקים, , נוריות, תאנים ועץ תותים אחד בר מזל שאני מספיק גבוהה בשבילו. הרבה זמן לא רצתי 17 ק"מ, ומודה שקצת פחדתי, אבל החברה הטובה, הנופים המדהימים, כמה תותים ואפרסק אחד – העבירו 17 ק"מ בכיף. הולכת למלא גופי בכל טוב, כדי שהיה מה בשביל מה לעשות דיטוקס, תעקבו אחרי עדכונים … שבוע טוב ומלא ירקות .
אם קראתם ונהנתם – הורדתם שיפוד
אם הגבתם – קבב רומני
אם עקבתם אחריי – סטייק עסיסי
לא שווה?
#לאן_את_רצה_TantiRoza
