כבר אמרו חכמים לפניי – חופש לילדים מהביה"ס זה כמו עוד משרה להורים.
אחרי הארגונים הבלתי נגמרים, (מי יוציא אותם מהקייטנה? מי יוצא מוקדם מהעבודה? ואיך משלבים עבודה, ג'ימבורי וגלידות ארבע פעמים ביום?) מגיע זמן האיכות עם כל המשפחה, שנע על הספקטרום שבין אווירת איחוד מרגשת לספירה אחורה. איזה מזל שנגמר פסח.
אז הגענו סוף סוף לרגע, אנחנו חוזרים לשיגרה, וזה בדיוק הזמן לדבר עליכם. כן כן – עלייך ועליו. מה יש, לכם לא מגיע?
זוגיות, מה לעשות, צריכה שישקיעו בה. וכששמתי לב שפתאום הילדים כבר לא צריכים שיעסיקו אותם מבוקר עד ערב (שלא נדבר על זה שסבא וסבתא חזרו מהנופש) חשבתי לעצמי שזה בדיוק הזמן לבלות יחד שוב ולהיזכר איך היה לנו פעם – לבד. מפה לשם, חטפתי את בעלי בהפתעה לחופשת שייט – בריביירות של מערב אירופה, לא פחות.
מה אומר ומה אגיד? אני ממליצה לכל אמא, שעובדת קשה, משלבת קריירה עם משפחה, מבשלת, מכבסת, מגדלת את הילדים שלה (ועוד אחד של חמותה) – לעשות צעד כזה עבור עצמה ועבור הזוגיות.
אתן לא מאמינות כמה זה בדיוק מה שאתן צריכות
חופשה זה עניין נחמד, אבל חופשת שייט – זה עונג שקשה להסביר אותו. דאגתי שבגלל שמדובר בספינה בעלת שטח מוגבל, הנושאת כל כך הרבה אנשים, יהיה צפוף ורועש. אבל לא! כמעט בכל מקום יכולנו למצוא איזו פינת חמד קטנה שבה יכולנו ליהנות מכל הפעילות, אבל גם להיות עם עצמנו ולדבר. וזה כמובן מבלי להזכיר את החדרים, שהיו נפלאים (מה גם שבעל מסוים הלך מאחורי גבי בקבלה ושידרג אותנו לחדר עם נוף לים, שיחיה). מיטה מרווחת, מקלחת מפנקת, ואין זכר לכביסה מקופלת או צעצועים של הילדים בשום מקום.
כשזה הגיע לפעילויות, גם מצאנו את עצמנו בשפע. אישי היקר, מעבר לזה שהוא רומנטיקן חסר תקנה ואדם זוגי, הוא גם אחד כזה שאוהב את ה"לבד שלו" ומקדש את הגוף, כושר ובריאות, אז היו פעמים שהייתי מאבדת אותו לטובת חדר הכושר או קיר הטיפוס. למען הזוגיות והפעילות המשותפת הייתי "זורקת לו עצם" מדי פעם ומצטרפת אליו לשחייה בבריכה אבל מה שעניין אותי באמת, היו הכיסאות נוח על הסיפון. הו, אללי, הכיסאות!
הפינוק הצרוף של לשבת בשמש, להקשיב לרחש הגלים וסוף סוף לסיים את הספר שהתחלתי לפני הלידה האחרונה, היה יותר ממה שיכולתי לבקש.
והדיאטה? היא תתחיל מחר. או לפחות זה מה שאמרתי לעצמי במשך כל השייט. איך עומדים בזה תגידו? בין שלוש לחמש פעמים ביום, אפשר לגשת אל חדר האוכל וליהנות מכל טוב. בלי להכין, לשטוף, או להמציא דרכים להכניס את הירקות לתוך נאגטס כדי שהילדים יקבלו קצת ויטמינים. לא! הויטמינים נשארו נחלתה של סבתא השבוע ואנחנו מתענגים לנו על כל ביס.
מסלול השייט – להיות נסיכים ונסיכות לפחות פעם אחת
יש המון מסלולי שיט לבחור מהם, אבל אני אמרתי לעצמי – "אם כבר מתפנקים, אז עד הסוף". אז בחרנו מסלול ריביירות באירופה, שכלל בתוכו טיולים מודרכים בכמה מהחופים וערי הנמל היפים בעולם. טיילנו בנאפולי – איטליה, בעיירה קטנה בשם סורנטו, שהשקיפה על המפרץ הכחול ביותר שראיתי מימי, המשכנו במסלול נסיעה מרהיב לאורך חופי איטליה, ראינו טירות ומבנים מן המאה הקודמת ומתקופת הרנסאנס.
משם שטנו לצרפת וטיילנו בניס, בריביירה המפורסמת בעולם. משם למרסיי, מונטה קרלו, ברצלונה ועוד ועוד…
היינו בני מלוכה לרגע. ראינו טירות מפוארות ונופים רומנטיים כל כך שקשה להפנים, ובין זה לבין האוכל, הארכיטקטורה (ובואו נודה בזה, קצת יותר מדי שופינג ממה שהיינו אמורים לעשות) – מצאנו אחד את השניה שוב. היינו צעירים וחופשיים שוב, כמו כשרק התחלנו לצאת רק מבעד עיניים בוגרות וחכמות יותר, ועכשיו אנחנו יודעים להעריך את מה שיש ביננו אפילו יותר.
יש בי אהבה והיא תנצח
אני רוצה לסיים את הפוסט הזה בקריאה נרגשת אליכן האימהות, או הנשים העסוקות שלא מוצאות זמן אפילו לעצמן – קחו לכן חופש עם בני הזוג. תנו לעצמכן את ההזדמנות הזאת לעשות משהו מיוחד. זו לא זכות ששמורה רק לבני 20 אחרי צבא, וזה אפילו חשוב יותר בגילנו.
גלו יחד את הריביירה של ניס, הרי מונטה קרלו או אפילו את הטיילת בתל-אביב. צאו לשייט או לטיול במקום שונה, אחר ממה שאתם רגילים.
המציאות והשגרה יכולים להיות נפלאים ומאושרים אך הם גם גובים מחיר מדי פעם, ואנחנו מאבדים את הביחד הזה שהיה לנו בהתחלה. אז קחו לכם רגע לעצמכם, לשתות ביחד כוס יין טובה ובעיקר, לאהוב ולהיזכר אחד בשניה. אנחנו נזכרנו, ושבנו הביתה למציאות וזוגיות חדשה.
