אם הייתי עושה סוף סוף כרטיס ביקור, הייתי כותבת במקום מנחת קבוצות, עובדת ניקיון. בחייאת אנשים, בחייאת זום זום, אין לי כח לחארטה. טוב שהגעתם לסדנא. בבקשה לשים את כל המסכות בצד ולהתפשט, אנחנו תיכף מתחילים לעבוד. הולכים לנקות את כל העומסים והמיותרים.
להעיף את הנחמדות, והזיוף, ואת הלמי יש יותר גדול. לנקות את הפחד הגדול ביותר, הפחד שלא יאהבו אותנו כמו שאנחנו. ואני תופסת את המטאטא של המנחה ומעבירה, ועוד סיבוב ועוד אחד. והתנגדויות על התנגדויות, ופחד להיפגע ופחד להיחשף, ואני לא מוותרת, ממשיכה ומביאה גם את המגב והשואב, ומשפשפת ומקלפת, עד שיש שם אמת. זהו. שתהיו לי בריאים. זה מה שאני עושה. עובדת ניקיון.
כשהייתי ילדה, מילאו לי את הראש בפחד נוראי, שאסור להפיל את הספר תנ"ך. שאם ספר תנ"ך נופל, צריך לנשק אותו, אחרת אלוהים לא יאהב אותך, ויעשה לך דברים נוראים. ואני, אפילו שלא הייתי מעולם דתייה, ואפילו לא קרובה לזה, ממש ממש נזהרתי שאף פעם לא יפול לי ספר תנ"ך מהיד.
חלפו שנים, ונולדו לי שלוש בנות. כשלטם סיימה כתה ד' ודקל כתה א', ביום האחרון ללימודים, הן נהרגו בתאונה, בהסעה חזרה הביתה. בשבעה, אני יושבת בסלון, עיניי בדלת, מחכה להתעורר מהסיוט, ולראות את שתיהן נכנסות, רצות אליי, צועקות אמא. הדלת פתאום נפתחת, נכנסים אנשים, בידיהם הילקוטים של לטם ודקל, אחד ירקרק ואחד ורוד, והם מניחים אותם לרגליי. אני פותחת את התיק של לטם, מוציאה את הקלמר, את התעודות, את תמונת ילדי הכתה מחייכים, את היומן שהיא ספרה בו את הימים, שסימנה בצבעים וקישוטים ולבבות וקשתות, את היום האחרון ללימודים, מוציאה מהתיק את ההזמנות ליום הולדת שנשארו ממה שהיא חילקה היום בכתה. יום הולדת עשר שלא תהיה לה. יום הולדת וחופש גדול וחלומות ותוכניות וחיים שלא יהיו.
ואז אני רואה עוד משהו. אני רואה שם ספר תנ"ך. אני מוציאה אותו, ועושה את הדבר שכל כך פחדתי ממנו תמיד. אני מעיפה את הספר תנ"ך בכל כוחי ונפשי והוא מוטח בעצמה בקיר ונופל. ואם יש רגע בחיים, שהרגשתי בו קרובה לאלוהים, זה הרגע הזה. כי זה הרגע שבו הרגשתי את הכאב, ואת הכעס, ואת הבדידות, ואת החיים ואת המוות כל כך חזק, שהרגש היה טהור ואמיתי, ואני הייתי בלי מחיצה, בלי מחיצה של הפחד. שם אמרתי, הנה, זאת אני, תראה אותי, תראה באמת. אין לי מה להסתיר. אין לי ממה לפחד.
למי שמעוניינת אני פותחת סדנא חדשה לנשים, בימי רביעי בערב, מה-29/04 לעשרה מפגשים במושב עולש. מוגבל ל-8 נשים בלבד. תתקשרו ל – 0547563118.
תמונה של לטם ותמונה של דקל ומשי.
