גם למראה נושן יש רגע של הולדת
גם לזיכרון יש רגע מחודש
המחשבה המובילה, פורטת לעתיד
במנגינה שלווה , במיקצב אחיד.
אין רצון לנבא את היום הבא כמו
שאין ידיעה לגבי צבע הדשא בסוף עונה.
יש תחושה ,ישנה היתכוונות , יש ניחוח זיכרון
ותקווה כי הצבע האהוב הוא הצבע הנכון.
סימניות מפוענחות כמו בכתב סיני עתיק
שם הרוח והחומר מקבלים תנועה ממשית
כאן אנו הנפשות ,צועדות קדימה לבאות
עם ידיעת חידוש הזיכרון וקבלת האות.
אורות מתחלפים , אור צהוב באור לבן
עם נצנוצים , כמו מטה קסם להולכים
איכות הרגע ,שמחת הגילוי – אהבה
לכל מה שנברא ולכל מה שעוד טרם ניגלה.