היי מה שלומך? האמת? התגעגעתי 🙂
הפוסט של היום הגיע אחרי שקראתי ש65% ממקומות העבודה פוגעים ביעילות של עצמם בגלל שהם לא מפרגנים מספיק!
מסתבר שחוסר פירגון משפיע על הביטחון העצמי שלנו ושל העובדים שלנו, משפיע על האווירה במשרד ובסופו של דבר משפיע אפילו על היכולת שלנו לשמר את העובדים שלנו ולהצליח בעסקים. ואם שואלים אותי, אנחנו לא מפרגנים מספיק גם מחוץ למקומות העבודה, ולמרות שהכללים זהים זה מחוץ לנושא הפוסט. חשוב לי שנדע איך לקדם את העסקים שלנו ונשתמש בפירגון בצורה נכונה.
למי צריך לפרגן כדי שהעסק שלי יצליח?
לכולם! לא התבלבלתי – ככל שנשכיל לפרגן יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה שלנו. כשאנחנו מפרגנים לעובדים שלנו, הם הופכים יעילים יותר. כשאנחנו מפרגנים ללקוחות שלנו, אלו דואגים לחזור. כשאנחנו מפרגנים לספקים שלנו, מתחשק להם לפרגן לנו חזרה.
ומה עם המתחרים שלנו? המציאות העסקית מגלה לנו שפירגון למתחרים בהרבה תחומים יכול לעזור לנו להפוך אותם לקולגות. מדהים נכון? זה באמת יכול לקרות? לא רק שזה יכול לקרות, זה קורה בפועל. בתחום חדרי הבריחה, ניתן לראות מפעילי חדרי בריחה ממליצים אחד על החדר של השני. בתחום ההרצאות, מרצים שונים משלבים ידיים ומחליטים להעביר יום הרצאות משותף. ראיתי אפילו מצבים שבמכולת אחת נגמר איזה מוצר והמוכר הפנה את הלקוח למכולת אחרת באותו הרחוב. מסתבר שזה טוב ובריא לעסקים.
רגע! אבל יש מצבים שלא נח לי עם הפירגון. שהתחושה היא שהפרגון מגיע מתוך אינטרס, שבכלל רוצים ממני משהו. ומכאן מגיע הכלל הראשון של הפירגון: תדאגו לפרגן אבל לא יותר מידי.
בפעם הראשונה ששמעתי את הטיפ הזה, הוא קצת בלבל אותי – לא הבנתי את ההיגיון של פרגון מדוד. התבלבלתי לחלוטין. ואז זכיתי להסבר מדהים בספר למלא את הדלי של דר' דונלד א. קליפטון וטום ראת. מה הם אומרים?
א. כאנשים אנחנו מאוד אוהבים שמפרגנים לנו! כמה אוהבים? אוהבים כל כך, שאם פתחנו שיחה במחמאה כנה, זכינו בתשומת ליבו המלאה של האדם שאיתו אנחנו משוחחים. אוהבים מספיק כדי לרצות לחזור או להישאר בקרבת האנשים שבוחרים לפרגן לנו ומצליחים להעלות חיוך על פנינו.
ב. היחס האידיאלי של פירגון (כן יש דבר כזה) הוא 5 אינטראקציות חיוביות על כל אינטראקציה שלילית עם אדם. נשמע קצת מסובך, אבל האמת היא שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נקרא – זה אומר שבכל פעם שאנחנו מדברים עם בנאדם, אנחנו רוצים לחשוב ולשים לב שגם אם אנחנו מעבירים לו ביקורת, או משוב שלילי, אנחנו עושים את זה בצורה מפרגנת. בסופו של יום על כל ביקורת ומשוב שלילי אנחנו רוצים לפרגן לאדם מולנו לפחות 5 פעמים אותנטיות וכנות. (מחמאות מזויפות לא עובדות – אנחנו זוכרים את סעיף א' כן?)
ג. אנשים שמקבלים מאיתנו פירגון ביחס של 5:1 יהפכו ליעילים עבורינו. מה זה אומר? פירגון ביחס הזה, גורם לנו כאנשים לרצות להחזיר לצד השני בכל דרך שנוכל. המשמעות היא שבשיחות שבהן מוכרים לנו – נוכל לקבל תנאים טובים יותר, העובדים שלנו – ירצו להיות פרודוקטיביים יותר ולעזור לנו להצליח עם העסק שלנו, בני הזוג שלנו ישתדלו אפילו יותר כדי לגרום לקשר בינינו לעבוד.
ד. החדשות הרעות ואולי הכי חשובות – יש דבר כזה יותר מידי פרגון! המחקרים מראים שברגע שהגענו ליחס של 13 אינטראקציות חיוביות על כל אינטראקציה שלילית עם אדם, הגענו למצב שבו הפירגון לאותו אדם אינו אפקטיבי יותר, וזה אפילו חמור יותר מזה שכן הפירגון מאבד מהיעילות שלו. את הסיבה לכך לא ניתן למצוא בספר אז דאגתי לברר עבורך את הנושא 🙂
אז למה יש דבר כזה יותר מידי פירגון ומה המשמעות הפרקטית עבורי לעסק – מה זה אומר תאכלס מבחינתי כעצמאי?
כשמדובר בהשפעה, לפירגון יש משמעות כל עוד הוא נתפס כאותנטי. כשאנשים מפרגנים לנו יותר מידי, אנחנו נוטים להאמין שהם נחמדים אבל לא אמינים במיוחד, או לחלופין נאמין שהם רוצים מאיתנו משהו ומפרגנים מתוך אינטרס.
ועכשיו לדוגמאות ומתוכן נגזור את התאכלס, כדי שנוכל להיות יעילים 🙂
* דוגמה ראשונה: אנחנו במשרד, הבוסית מגיעה ומתחילה להחמיא לנו על העבודה שלנו ללא הפסקה. כשהיא מסיימת אומרת לנו הבוסית שאנחנו נראים טוב היום ועוברת להחמיא לנו על יכולותינו המקצועיות. בתוך כמה זמן תתעורר אצלנו התחושה שאותה הבוסית מתכוונת לבקש מאיתנו להישאר מאוחר, או שניתן אקסטרה באותו היום?
* דוגמה שניה: אנחנו משוחחים עם נותן שירות, זה מתחיל להחמיא לנו, אומר לנו שכיף לדבר איתנו, מדבר איתנו על יכולת ההבנה הזריזה שלנו. בתוך כמה זמן נרגיש לא בנח ונחשוב שהבחור רוצה למכור לנו משהו?
* דוגמה שלישית ואחרונה: אנחנו מול הטלויזיה, במסך מתחילה איזו תכנית ריאליטי עם פאנל של שופטים שבסוף כל שלב השופטים מביעים את דעתם על משהו שאחד המשתתפים עשה. וזה לא משנה אם מדובר בAMERICAN IDOL או במאסטר שף. ברגע שאחד השופטים הביע דעה, בינינו? לאיזה שופט נאמין יותר? לשופט שמפרגן כל הזמן, או לשופט הזה שיוצא מניאק כי הוא חד ואומר את האמת הכואבת? מסתבר שבדקו את זה על שתי התכניות האלה – אנחנו נוטים להאמין לשופט המניאק. לזה שיש לו דעה והוא לא מפחד לעמוד מאחוריה גם כשהיא לא נעימה.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהדוגמאות האלה? (תאכלס אמרתי כבר?)
א. חשוב לפרגן במידה. אנחנו לא רוצים שהפירגון שלנו יאבד מהמשמעות שלו. חשוב לציין את הטוב עם הרע רק להשתדל לדאוג שיהיה הרבה יותר טוב מרע. כאמור בכל סיטואציה חברתית השאיפה שלנו צריכה להיות לפרגן מכל הלב כשמגיע, ולא להפוך את הפירגון לשיטה כדי לקבל דברים. כבני אדם אנחנו יודעים לזהות אותנטיות. מה שמביא אותי לסעיף ב'.
ב. בכל הנוגע לפירגון יש משמעות אדירה למילים שלנו ומאוד חשוב לגבות את המילים שלנו במעשים. הרבה פעמים זה אומר לבחור צד או דעה ולהשאר בהם. תמיד יהיו אנשים שלא יאהבו אותנו. לפחות ככה נדע מראש שגם אלו שלא אוהבים אותנו, יכולים לכבד ולהעריך אותנו על עצם זה שאנחנו מביעים את הדעה האמיתית שלנו. יש בנו את האותנטיות הזו והקסם הגדול שלה הוא שהיא עוזרת לנו להצליח.
בקיצור – תפרגנו! מה אכפת לכם? הגישה הזו תעזור לאדם מולכם לפתח את הביטחון העצמי שלו, תעודד אווירה חיובית בכל מקום אליו תלכו ובסופו של דבר תייצר לכם יעילות, אפקטיביות והשפעה שתעלה גם את הביטחון העצמי שלכם וגם את העסקים 🙂
לא מספיק? לא נורא!
אני גם נותנת ייעוץ וליווי ותמיד אפשר לפנות אליי בטלפון 053-3390707
שלכם עד הפעם הבאה, מיכל אופיר – מובילה להעצמת הביטחון והערך העצמי.