בת 21 הייתי
צעירה ותמימה
ומלאה באנרגיות
גופי חזק ושזוף
התגלגלתי איכשהו
אל מושב מדברי יפיפה.
ראיתי אותך ראיתי בית
בית ששנים כבר חיפשתי
טיפת ציניות לא הייתה בך
היית כל כולך שם
ברגע הזה
איתי
חיבקתי אותך, נישקתי אותך
לא האמנתי, לא הבנתי,
בכלל לא הצלחתי להכיל
כמה הייתי מאושרת איתך
וסתומה.
נבהלת,
איך חיי נתוו והתגלגלו לנתיב שלא הכרתי
זה היה לי מוזר
זה היה לי זר, ולא מוכר
אני, שהכל תמיד ברור לי
ומוכתב מראש
מוצאת עצמי בתסריט חדש
שבו… אני יכולה אפילו להיות מופתעת מהסוף.
אני נבהלתי, וזה הכל.
ואת,
אולי היית אהבת חיי
ואולי ברחתי, וכך חמקת לי בין ידיי
צעירה הייתי
יפיפיה ושזופה,
תלתלים בהירים נפלו על כתפיי
מדרון החיים גילגל אותי למושב במדבר
את בדיוק חוית פרידה לא קלה,
אני הייתי שם, לא יודעת מה אני מחפשת,
אך לא ממש אבודה
ואת היית את.
נקייה ויפה. יחפה.
כמה מיוחדת.
ראיתי אותך,
ואת ראית אותי.
וזה מה שהיה כל כך מיוחד
שנים
ואולי חיים שלמים
שלא הרגשתי שרואים אותי
ואולי בגלל זה
לא אשכח בחיים
את האוויר המיוחד שהיה סביבך
את עינייך
ואולי אף פעם לא אדע
אם היית
אהבת חיי