מאנגלית: כנרת היגינס- דוידי.
עריכת התרגום: מיכל אסייג.
351 עמודים, כולל תודות.
הוצאת מטר.
ז'אנר: מתח.
"הדם היה בעיה.
ידעתי את זה ברגע שהרגשתי אותו ניתז על פני, הוא פרץ מאזור קו השיער שלו ונזל על לסתו וטפטף על סלע הגרניט, בהתחלה בכתמים רדומים אקראיים, כמו טיפות גשם ראשונות לפני המבול, ובהמשך בזרם רציף, כאילו מישהו התקין ברז בפצע שעשיתי לו בראש. זאת היתה טעות בשיקול הדעת ובאסטרטגיה, וחבל, כי עד עכשיו כל מה שעשיתי היה מושלם". (עמוד ראשון)
בחרתי לפתוח את הסקירה שלי בציטוט הזה, לא כדי להבעית אתכם, להגעיל אתכם או לזעזע, אלא כדי להמחיש לכם עד כמה הסופר הזה, הגאון, יש לומר, כתב ספר (נוסף) שאוחז את הקורא בצווארו מהעמוד הראשון, מהמילה הראשונה, ומהדק את אחיזתו עד לסוף המבריק.
הספר נפתח בשנת 2007. ג'וליאן קרייסט מוצא את מותו בנפילה מפסגת ה"גרו פיטון" בנקודה הדרומית ביותר של מדינת האי סנט לוסיה.
כפי שניתן להבין מהציטוט בפתיחה, מותו לא נגרם כתוצאה מתאונה או טעות אנוש. הוא נגרם בכוונת מכוון, ובחשיבה ותכנון מבעוד מועד.
גרייס סיבולד, חברתו של ג'וליאן דאז מורשעת פה אחד על ידי בית המשפט באיים הקריביים, והיא מרצה עונש מאסר במדינה זרה.
כל השנים טוענת גרייס לחפותה, אך כל הראיות הובילו אליה בצורה מושלמת, והיא מיצתה את כל ההליכים המשפטיים שעמדו לה.
סידני ראיין היא כתבת חוקרת. בזכותה בשלושה מקרים של הרשעה, ובעקבות חקירה עצמאית שלה בסדרות שהיא הפיקה, הפך בית המשפט החלטתו ושלושה המורשעים (בכל פרשייה בנפרד) מצאו את דרכם אל מחוץ לכותלי בית הסוהר.
כמו רבים וטובים (האומנם?) גרייס פונה אל סידני שתעזור לה בחקר האמת, ותנסה לערער את ממצאי החקירה.
עשר שנים לאחר מכן, סידני נענית להצעה, ומפיקה סדרה דוקומנטרית בשם "הנערה משוגר ביץ,"
הסדרה הופכת להיות היסטרית, קהל הצופים גדל, הפרסומאים רבים על דקות שידור בתוכנית, והרשת כמרקחה.
ראיות חדשות שלא נבדקו, ממצאים חדשים הסותרים את האמור בפסק דינה של המורשעת בדין וחשודים נוספים מזניקים את הסדרה לפסגרת הרייטינג עד שמגיע מכתב אחד המערער את סדיני ואת הסדרה כולה.
מה קרה שם באמת על ההר? האם גרייס רוצחת בדם קר? מה יכלו להיות המניעים שלה?
כל זה ועוד, במותחן הפסיכולוגי המתעתע והמצוין הזה, רווי תפניות ורגעי שיא.
זה המקום להדגיש, שלאורך הקריאה כולה, לא יכולתי להתעלם מהתחושות הקשות שמלוות חלק גדול מהאוכלוסייה בנוגע לרצח הילדה תאיר ראדה ולרוצח המורשע בדין, רומן זדורוב.
גם כאן עלו, ועדיין עולות, שאלות בנוגע לאמינות הממצאים והראיות בזירת הרצח, שאלות בנוגע למעורבותם של חשודים נוספים, ומעל לכל השאלה, האם אדם חף מפשע יושב בכלא שנים ארוכות.
אז ועד היום, נכתבו ספרים בנושא, כתבות אינספור, סדרות דוקומנטריות ועד כה, למרבה הצער, אין קרן אור בעניין פתרון הטרגדיה האיומה הזו – בה קיפחה את חיה ילדה צעירה, על לא עוול בכפה.
זה המקום להדגיש כי בית המשפט אמר את דברו והחלטתו כמובן שרירה וקיימת, אך הספקות ממשיכים לנקר כל העת.
לסיכום,
מדובר במותחן פסיכולוגי מצוין, הכתוב בצורה שונה מהאופן – אליו אנו רגילים במותחנים כאלה ואחרים. הוא נע על ציר זמן בין העבר להווה, מחד מתואר מפי החוקרים, מאידך מפיה של הנאשמת, וכל זה בצורה של סדרה יוצאת דופן, כשאנו נעים בין פרקי הסדרה לאירועי העבר.
הספר כתוב בגוף שלישי מפי מספר כל יודע (למעט הפרק הראשון הכתוב בגוף ראשון), הוא מתעתע בראש, משחק בו, עד כדי בלבול מוחלט, ובסוף, הוא מוסיף סטירת לחי נוספת, למקרה שנזכרת לחזור לנשום בטעות.
קבלו המלצה רותחת למותחן שלא תוכלו להניח מהיד.
