כך ייעצה לי היום חברה אהובה.
אוי … אבוד לי. אם יש משהו שאני לא, זה ביצ'ית.
כן, אני יודעת להיות שנונה, חריפה וצינית מאין כמוה… זה בא לי בקלות, אבל ביצ'ית? לא בבית ספרנו.
מאז ומעולם הייתה לי חולשה לגברים ומי שמוצא חן בעיניי – ידע זאת יחסית די מהר. כזאת אני, לא יודעת ולא אוהבת להעמיד פנים או לשחק משחקים. לפלרטט? חופשי, אבל בצורה נעימה, לא סליזית מדיי ובטח לא רעה. מי שאני לא מעוניינת בו, ידע זאת מהר ויתקשה, אם בכלל, לשנות את דעתי.
מסתבר שיש הרבה גברים שאוהבים נשים ביצ'יות. למה? "יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע …"
הרבה גברים יכריזו שהם לא בעניין משחקים ולא אוהבים בנות רעות, או שמשחקות קשה להשגה לשם המשחק, אבל הם כן ימשכו ויחשקו דווקא בהן. גברים אוהבים להשיג את הלא מושג (כמו שאנו, הנשים, וגם אני ביניהן, נמשכות ל"באד בויז" שרק מסבכים לנו את החיים. מה זה יצר ההרס העצמי הזה אנשים? ).
גברים שאוהבים את המרדף ואת המשחקים לא מעניינים אותי.
אם זה מה שעושה לכם עניין, אז חפשו עניין במישהי אחרת. אני לא מתכוונת להיות מי שאני לא.
לא שאני כזאת קלה להשגה, לא בסקס ובטח לא ברגש אבל אני לא יודעת להעמיד פנים. מי שיכיר אותי יגלה אשה רכה כמו חמאה, לא שקטה או פסיבית, בהחלט דעתנית וכשצריך יודעת להיות אשה מעצבנת "לפי הספר" :-).
אם בא לי לסמס, להתקשר או ליזום -אעשה זאת בעדינות ובהדרגה בעודי "בודקת את הדופק" של הצד השני. ברגע שארגיש נינוחה, ארצה להרגיש חופשיה ורצויה. אני מחפשת גבר-גבר, כזה שמחפש יותר מרק סקס, שיודע מה הוא רוצה ולא מתבייש ללכת על זה. בלי משחקים, בלי חישובים, בלי שטויות או פוזות מסביב. אה, ורק שיהיה לטעמי …. מה כבר ביקשתי, מה?
