אמש קפצתי עם חברה לראות הצגה טובה כמו תמיד בבימה.
ערב, שעה נעימה לכל דבר, כוס קפה תל אביבי וטיול בשדרה, התבשמנו מהריחות הטובים ונכנסו להצגה באולם הבימרתף.
אולם קטן, מלא עד אפס מקום כמעט וההצגה- שעה ו-40 דק'. מלבד העובדה שהייתה קצת ארוכה מדי, אין לי אף טענה. ההיפך הוא הנכון.
צלם: ז'ראר אלון
ראשית, תענוג לראות הצגה שכתבה אישה ושכל הדמויות המשתתפות, ארבעתן הן נשים מוכשרות שנכנסו לדמויותיהן בצורה מושלמת. אך הקרדיט ינתן כאן לשתי השחקניות הצעירות מביניהן על משחק מקצועי להפליא. גם גאיה שליטא כץ וגם נלי תגר, הן מוכשרות ברמות על.
נלי תגר בכל דמות שיצא לי לראות/לצפות בה, זה פשוט להתמוגג. שחקנית בנשמה. כל הכבוד!
לא פשוט לצפות בהצגה, היא מתארת מצבים ופערי דורות לא קלים, אפילו קצת מדכא ומדכדך. אבל נושא מדובר וכאוב.
לא בכדי זכה מחזה זה בפרסים רבים. נלמד בבתי ספר רבים בעולם, תורגם ל- 22 שפות ו- שימו לב, מחזיק בשיא של המחזה המוצג ביותר שנכתב ע"י אישה.
"אמא אמרה שאסור לי"
דרמה על בנות ואימהות מאת שרלוט קיטלי.
תרגום, ירון פריד. בימוי- אתי רזניק.
עיצוב תפאורה- שני טור. עיצוב תלבושות- אביה בש. מוזיקה- רועי ירקוני.
עיצוב תאורה- מאיר אלון. וידאו- אריק אביגדור.
השחקניות- טטיאנה קנליס אולייר, מאיה מעוז, נלי תגר, גאיה שליטא כץ.
המחזה סובב בין השנים 1920-1980 ולא תמיד לפי הסדר הכרונולוגי. ישנן קפיצות מתקופה כזו לאחרת, מהסבתא, לבת, לנכדה ולנינה. 4 דורות באותה משפחה. כשהתאורה והמיקוד עושים את שלהם בדילוגים הללו.
רגעים מכוננים, תמונות משפחה בחייהן. הסבתא והאמא- דוריס מוותרת על קריירת הוראה (כמו שויתרו הרבה בדורן ונשארו בבית "לגדל את הילדים ולהיות עקרת בית).
מרגרט בתה של דוריס- גדלה בעיר מנצ'סטר באנגליה כשברקע הבליץ ורוחות מלחמת העולם השנייה.. מתחתנת עם טייס (ממרה את פי אמא שלא רצתה את הנישואים הללו). עוברת קורס כתבנות.
בתה ג'קי לומדת אומנות ובזמן הלימודים מנהלת רומן עם גבר נשוי ונכנסת להריון . היא לא מצליחה לגדל את בתה רוזי התינוקת, ומוותרת. מעבירה את רוזי להשגחתה וטיפולה הבלעדי של אמא מרגרט. הסבתא של רוזי. והיא עצמה הופכת לימים לסוחרת אמנות בעלת שם העושה חייל ממש.
רוזי מגיעה לגיל 16 ומגלה שג'קי שחשבה שהיא אחותה הגדולה, האהובה והמצליחה- אינה אחותה ,אלא אמה. ומרגרט היא סבתה ואילו דוריס היא סבתא רבה שלה. .
איך יגיבו לסוד שהתגלה, מה יעשו ומה כל אחת מהנשים במשפחה חושבת על כך, מה ההשלכות? מה יהא על כל השנים שחלפו כך?? כל אחת וזווית ראייתה שלה.
דילמות בחיי משפחה, גיל התבגרות, מרד נעורים, אהבות, סודות, פתיחות, קשר משפחתי טוב, אמהות יחידנית מסורת ומנטליות… כל זאת ועוד חולפים נגד עיני הצופים בהצגה ובחלוף השנים..
