פעם ראשונה שאני כותב בלוג. כתבתי תסריטים, כתבות, נאומים, מאמרים ושירים אבל אף פעם לא כתבתי בלוג ועוד באתר נשים.
לאורך השנים תמיד הייתי מוקף נשים: סבתא איבון זכרונה לברכה היתה היד שמאכילה אותי והקמטים שלה תמיד חרצו את טעם הביס שקיבלתי. הייתי יושב על השרפרף בבלקון ומקלף פולים נהניתי מכל רגע. גם שכבר הייתי גדול מדי לשרפרף עדיין התעקשתי להיות קרוב אליה כשהיא מבשלת במטבח. היא נפטרה לפני שבע שנים והיא חסרה לי מאוד.
אני אוכל המון במסעדות והמטבח שלי הוא פשוט, נקי ויפה. מדי פעם אני עושה כלים שהשתמשתי בהם לטייק אוויי. אמא שלי, שתהיה בריאה, תמיד מבשלת אוכל טעים ומגרה שאתה לא עוצר בצלחת הראשונה ואחותי הנסיכה שמתקתקת אוכל טעים לצהריים מדי יום לילדים שלה. חברות שלי שמבשלות נפלא וגם חברים שיודעים להכין אוכל מעורר קינאה – כולם בורכו בידיים מתקתקות ומלאות ביטחון שמייצרות אוכל שאני אוהב לאכול.
לפני ארבע וחצי שנים הכרתי את עינב, התחלנו תהליך של הורות משותפת ולפני שנתיים וחצי נולדו לי תאומות. כן איב ומיה שתי בנות מתוקות. מה יכולתי לבקש יותר? עוד בנות להיות מוקף בהן.
אתמול הנואמות של סלונה דיברו בלשון נקבה (רוב נשי והפחד ממירב מיכאלי), ואני, אני בן, אני בן בסביבה של נשים.
אני מאמן פילאטיס. צריך להיות זקוף ורזה צריך לשדר ביטחון לדאוג לחיטובים של מתאמני ולייעץ תזונתית לכולם על אוכל בריא. רצה הגורל וב-11 שנים שאני מאמן אספתי מתאמנות ומתאמנים שאוהבים לאכול אז אנחנו מתאמנים הרבה אבל גם מדברים הרבה על מסעדות, שפים, מתכונים וארוחות שהכינו למשפחה וחברים. אנחנו מדברים גם על סדרות, אהבות, בעיות ובכלל אני עושה פסיכו פילאטיס כל שעה עגולה. אז עכשיו תורי ללכת ללמוד, לטעות, לשרוף תבשיל, להשתמש באופן מושכל במוצרים מעולים של דורות ולהשתדל לא לחתוך לעצמי אצבע עם הסכינים של נעמן.
אני אספר פה על הסודות הכמוסים מתוך המטבח ושיעורי הפילאטיס, אז אספו רצפת אגן ותתחילו לבשל.
המלצות מהפילאטיס
שף: יוסי שטרית מסעדת ״משייה״ מנדלה מו״ס
סדרה: this is us (החיים עצמם)
טרנד: בן זוג צעיר ורענן
