שלום לכולם,
מלווה מתאמנת בגיל 60 שהחליטה לנצל את הפרישה המוקדמת כדי לצאת למסע מסביב לעולם. אני מודה שבהתחלה גם אני קצת נבהלתי לחשוב עליה מטלטלת בין יבשות, אבל אחרי כמה מפגשים הבנתי שהיא קרוצה מהחומר הנכון. כבר יש תוכנית מפורטת של מדינות בהן היא רוצה לבקר, המשפחה תומכת ומוכנה שסבתא תצא ל"טיול אחרי צבא" ועכשיו כל מה שנשאר, וזה רעיון שהיא העלתה – זה לדאוג לבלוג כמו שצריך. אז אני כמובן אעזור לה בתחום הזה וכדי שהתמונות יהיו שוס ונספיק עוד קצת להתכונן רגשית למסע, החלטנו שתרשם אל לימודי צילום באזור הדרום. היא גרה במושב ליד אילת, אם יש מישהו שמכיר. זה יכול להיות בית ספר או פשוט מומחה לעניין שיישב איתה אחד על אחד לאורך תקופה וילמד אותה איך מצלמים בכמה מצלמות (כי אנחנו יודעים שבמסע תמיד אחת מתקלקלת) וייתן לה מנסיונו על צילומים של טבע, פרופילים של אנשים, חללים, אתרי תיירות וכמובן סלפי. כשהצעתי לה את הרעיון הזה היא מייד נבהלה ואמרה שהיא "אף פעם לא מצטלמת", אבל אני חושבת שזה בדיוק חלק מהעניין.
אחרי 30 שנה בהם היתה אמא, עובדת משורה (תחום האדמינסטרציה) ואישה למופת, הגיעה הזמן שגם היא תצעד אל מרכז הבמה. "לא יודעים עד שלא מנסים", אני תמיד אומרת למתאמנים שלי. אבל זה לא בגלל שאני חושבת שכל אחד צריך להחשף ולהפך, בדרך כלל מעודדת להרים מסך כשאנחנו עושים שינוי בחיים ולצאת מהסרט שצריך לשתף את כל העולם במה שאנחנו עושים, חושבים או אוכלים לארוחת צהריים.. אבל במקרה הזה אני מרגישה בדיוק להפך ולמדתי ללכת עם תחושות הבטן שלי. אשמח להמלצות ואם תוכלו לשלוח לי קישורים לבלוגים שווים של טיולים כמובן נשתף ונבחר ביחד את הפורמט המנצח לאישה האמיצה הזאת, שהיא פשוט גדולה מהחיים.
אמשיך לעדכן, בינתיים ערב טוב
יהלי
- מחפשת מישהו שמלמד או מוסד עם קורסים לימודי צילום אילת
