כל מי שסובל מחרדה חברתית יודע שהשפעתה שולחת את ידיה לכל תחומי החיים, ומקום העבודה הוא רק אחד מהם. יחד עם זאת, כאשר אנו חיים במשך שנים ארוכות עם בעיה מסוימת, ההשפעה שלה על חיינו מתערפלת, בעיקר מאחר ואנחנו משנים את חיינו באופן כזה שהשפעתה תורגש במינימום האפשרי. אחת הדרכים בה באה לידי ביטוי החרדה החברתית בתחום העבודה והקריירה, היא בפורמט הפעילות העסקית שלנו. במרבית המקרים, אנשים הסובלים מחרדה חברתית, כפי שמסבירה פוריה קורן זילבר, יבחרו לעבוד בעסק עצמאי משלהם, לרוב עסק שאינו כרוך בעבודה תדירה עם לקוחות, וניתנת לביצוע באופן עצמאי, מהבית או מהמשרד.
מהיכן מגיעה הבחירה בעצמאות על פני שכירות?
כפי שידוע, אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתקשים להתנהל בצורה אפקטיבית ורגועה בחברת אנשים זרים ואנשים אחרים בכלל. בהתאם לכך, אנשים אלה נוטים להתבודד על מנת למזער את כמות הזמן שבו יהיה עליהם להתמודד עם התחושות הקשות שמלוות אותם כאשר הם בחברתם של אנשים אחרים. מן הסתם, אנשים אלה יעדיפו שלא לעבוד כשכירים במשרד בו יהיה עליהם לקיים אינטראקציה קבועה ורצופה עם חבריהם לעבודה, וכפי שמסבירה פוריה קורן זילבר, נטייה זו הולכת ומתגברת ככל שמדובר במקצוע תובעני ומורכב יותר. הסיבה לכך היא שאנשים הסובלים מחרדה חברתית מרגישים באופן קבוע שהאנשים הסובבים אותם מעבירים עליהם ביקורת, הן על התנהגותם ודבריהם ואפילו על קיומם. ככל שהעבודה היא יותר מורכבת ותובענית, כך יכול האדם הסובל מחרדה חברתית למצוא יותר ויותר סיטואציות בהן הוא אינו מתפקד בצורה מושלמת, ולתרגם ביקורת מקצועית לגיטימית שנמתחת עליו לטריגר לחרדה.
אילו סוגים של עסקים עצמאיים מתאימים לאנשים הסובלים מחרדה חברתית?
אחרי שהסברנו את הסיבה שבגינה בוחרים אנשים הסובלים מחרדה חברתית להימנע מעבודה כשכירים, די ברור שגם בערוץ העצמאי, הם ייטו לבחור מקצוע שבו הם יכולים לעבוד לבד, ובו לא נדרשת עבודת צוות. גרפיקאי, מעצב, אומן, שף ואפילו רואה חשבון או עורך דין – כל אלה יכולות להיות אופציות רלוונטיות מבין עוד אופציות רבות, עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית. במקצועות אלה, מרבית העבודה מתבצעת באופן עצמאי לחלוטין, כשלרוב אין צורך אפילו בצוות אדמיניסטרטיבי איתו צריך לעבוד בעל המקצוע. הקשר עם הלקוחות הוא קשר טלפוני בעיקרו, והוא יכול להתקיים במינון נמוך גם באמצעות המייל. אלו הם כמובן תנאים מושלמים לכל אדם הסובל מחרדה חברתית, לבטח אל מול האפשרות של עבודת משרד עתירת קולגות או עבודה במקצוע שבו מהווה שירות הלקוחות מרכיב מרכזי.
וההשפעה מתגלגלת הלאה
לכאורה, כפי שמסבירה פוריה קורן זילבר, זה נראה כמו פתרון נהדר שפותר סופית את הבעיה של האדם הסובל מחרדה חברתית, אלא שבפועל מדובר בצורת התנהלות שפוגעת ישירות בפוטנציאל ההצלחה ובהיקף ההכנסות והרווח. כפי שיודע כל בעל עסק, אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחה הוא שיווק – ניהול שיחות עם אנשים, שכנוע אנשים, ניהול שיחות שימור עם לקוחות וכדומה. כל אלה הן סיטואציות שאדם הסובל מחרדה חברתית כלל לא יכול להרשות לעצמו לדמיין אותן. בהתאם לכך, אנשים אלה נשענים בדרך כלל על מקריות בכל הקשור ללקוחות חדשים. הם ניגשים למכרזים, אולי מחפשים אפשרויות רלוונטיות בלוחות דרושים, אבל בעיקר מחכים שמשהו יקרה ולקוח חדש יגיע אליהם באיזו שהיא צורה. באופן זה, קיימת מגבלה אמיתית על פוטנציאל ההכנסות וההצלחה של אותם אנשים, שבמקרים רבים חיים במצב של קושי כלכלי ואף תלויים בקרובי משפחה.