כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל
תְּנוּ לִי לַעֲמֹד, לָשֶׁבֶת, לַחְדֹּל.
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לַהֶאָטָה,
סִקְלוּ אַבְנֵי הַנֶּגֶף בִּנְתִיב הַמַּחְשָׁבָה.
הַצִּיבוּ תַּמְרוּרִים לַשְּׁתִיקָה,
גְּדֵרוֹת נֶגֶד מַסִּיגֵי גְּבוּל.
שִׁמְרוּ אֶת פִּתְחִי, הָגִיפוּ אֲגַפִּי
כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל,
סַמְּנוּ סְבִיבִי אֶת הַמֶּרְחָב.
יִהְיֶה בּוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיָה,
יִהְיֶה אָפֹר וּמְאֻבָּק, חוֹנֵק וְצָמֵא לְגֶשֶׁם.
יִהְיֶה מְרֻגָּב וּמְחֻצָּץ כְּנָהָר חָרֵב.
