כאשר בן הזוג חוזר הביתה מהעבודה
הוא רוצה לנוח.הוא רוצה שקט
הוא רוצה אוכל ושקט.
לעומת זאת כאשר את חוזרת מהעבודה הביתה
את נכנסת לתוך העבודה הנוספת שלך.
עבודה שצריכה להיות הרבה יותר חשובה לך
מהעבודה בחוץ.
את חוזרת הביתה להיות אמא, רעיה, יועצת, מטפלת,
וכל מה שאפשר בשביל הילדים ובן הזוג.
פער, פער מאד רציני.
למה בן הזוג לא עוזר?
הוא בורח ממחויבות,
למה הוא לא אומר תודה ,מעריך?
הוא בורח ממחויבות.
למה הוא לא מתמודד נכון עם
חיי הנישואין?
הוא בורח ממחויבות.
אשה חכמה כמוך בוודאי לא תפנה אל בן הזוג
ותגיד לו בפנים את המשפט הזה:
"בורח ממחויבות"
את רוצה לבנות ולשקם לא להרוס את המערכת הזוגית,
אשה חכמה כמוך יכולה לעצור ולהבין
שגם אצלך במידה מסוימת יש בריחה
ממחויבות וגם את לא תמיד מודה לו
על דברים שהוא עשה.
אתם צריכים לחשוב אחד על השני.
להגיע למצב שאכפת לכם אחד מהשני.
שניכם לא מושלמים.
רק כאשר תמלאו את החובות שלכם אחד כלפי השני,
תקבלו זכויות אפילו עם ריבית האחד מהשני.
תלמדי את עצמך לתת ולא לקחת.
לקבל כל דבר קטן שבן הזוג עושה בשבילך
כאילו הוא בנה בשבילך את "מגדלי התאומים מחדש"!!!
נשמע קשה? אבל זה אפשרי.











