יומן מסע שלום!
אז הדיווח הראשוני הוא שאנחנו מתקדמות לא רע בכלל, וזאת בהשוואה לפרק 1 ו-2. העברתי היום כרטיס נוכחות בפעם הראשונה באוניברסיטה, ועכשיו אני עובדת רשמית של האוניברסיטה וזה לגמרי מגניב (אמנם על היום כתוב בכרטיס שיצאתי פעמיים מהעבודה, ואף פעם לא נכנסתי לשם, אבל בעזרת השם בפעם הבא אני אעביר את הכרטיס כמו שצריך גם בכניסה).
עוד לא התעשרתי מזה אבל לגמרי יש מצב שאצליח להתפרנס, רק שייגמר כבר חודש הניסיון הזה.
אוקיי, מה לגבי שאר המשימות?
מספר העוקבות עומד על המספר היציב 0. יציבות זה מצוין, אני צריכה לחשוב איך אני דוחפת את המספרים (אוקיי, המספר) קצת למעלה. אולי אתפתה ואשלח קישור לבלוג לאחיות שלי ולחברה, ואז בטח יהיו לי קוראות נאמנות- רק שהן נאמנות מדי ועלולות לדאוג בבלוגים המבאסים.
צריכה לחשוב על זה.
משימה נוספת- לכתוב המון. זה אוגוסט, עכשיו אחת בבוקר וזה הזמן שלי לכתוב המון. כנראה שזה לא יקרה החודש. יש מצב שרוב הספרות בעולם נכתבת בין ספטמבר ליוני.
עכשיו המשימה הדחופה העומדת לפתחי:
הגעתי למסקנה שאני צריכה קצת זמן לעצמי, אפילו הרבה זמן, ואני אפילו לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שהייתי לבד. אה, אני כן זוכרת. רבנו בטירוף וזוגי נסע עם הילדים ובלעדיי. אחרי שעתיים של לבד הצטרפתי אליהם, אבל הייתי חייבת להודות שלמרות המריבה המכוערת נהניתי מאוד לאכול את הגלידה שלי בדממה.
אוי גלידה. מתגעגעת.
בכל אופן, למרות שאני יודעת שיש מצב שיהיה לי ממש כיף לבד לאיזה יומיים, אני גם מתקשה מאוד לוותר על הרצון להיות עם כולם, במיוחד כי אני מכירה את זוגי ויודעת שמרוב הלחץ להיות איתם לבד הוא יעשה איתם מלא דברים כייפים ואני אתבאס שהפסדתי. איך הוא אף פעם לא מתבאס שהוא לא היה איתנו בדברים כייפים?
אה, כי אני לא נוטה לעשות דברים בלעדיו. וגם לו התפלק לי משהו כזה, הוא פשוט לא מתבאס. אולי באמת נשים פחות שייכות לעולם הזה כמו שאיזה רב אמר.
אחחח, כמה נחמד לקטר על צרות כל כך מלאות צבע, עושר, נעימות.
בקיצור אני אנסה לקחת לי את היומיים האלה ולהתגבר על הפיתוי לצרף אלי את כל המשפחה. בכל מקרה כבר רשומה לי פגישת עבודה בזמן הזה, כך שבאמת לא תהיה לי ברירה אלא להיות עם עצמי.
השם, אם אני כותבת טוב- אנא, תן לי סימן.
קשה לי מאוד להמשיך להאמין במחשבה החיובית שאהיה סופרת גדולה, כשיוצאת לי כתיבה כזאתי בינונית פושרת. מצד שני להתאמץ מדי לשעשע זה גם לא מוצלח. אשמח לסימן. אבל אם אפשר, שיהיה ברור לכאן או לכאן, כי הסימן הקודם שקיבלתי היה ממש לא ברור. הוא גם לא הסתדר עם מה שתיכננתי לעשות…
בתפילה לסימני דרך מוצלחים, ולהצלחה, ולקצת קצה קצהו של התבודדות,
ובתפילה אמיתית לאהבת ישראל ולביטול מהיר של תשעת הימים,
לושקה.