אני חובבת היסטוריה מושבעת. היסטוריה עולמית, ביוגרפיות ובעיקר היסטוריה ישראלית. מודה, אוהבת לדעת מה היה כאן פעם. ושאני לא אתחיל עם מחקרים ארכיאולוגים, זו בכלל חולשה שלי.
ולכן, ברור לכם שספר המתאר את פועלו של מאיר הר-ציון חייב להיות בספרייה שלנו! את הספר כתב משה גבעתי והמוציאים לאור הינם העמותה להנצחת מאיר הר ציון ופועלו בשיתוף בית ספר שדה כפר עציון ויואל אמסטר וכמובן בשיתוף של כנרת, זמורה, דביר – מוציאים לאור בע"מ.
כמו כל ביוגרפיה המכבדת את עצמה גם כאן ישנם חלוקה לפרקים המתאים את מסלול חייו החל מלידתו ועד מותו. הכותב, משה גבעתי, בוחר להתחיל את הספר דווקא באחד הפרקים הקשים בחייו של מאיר הר-ציון לדעתי וזו הפציעה הקשה ב1956 והתיאור של ניתוח השדה הקריטי שביצעו בו לאחר שנפגע פגיעה קשה בקרב, את הקרב ההוא הוא ניצח, אך עם פציעה כל כך קשה הוא החל בקרב חדש, הקרב על החיים
בשלב הזה משה גבעתי בוחר לקחת אותנו הכי אחורה שאפשר, לידתו של הר-ציון ותחנות רבות בדרך עד הפציעה ובעיקר אחריה. הכל מלווה בציטוטים ממקורות מוסמכים. אני מוצאת את הביוגרפיה הזו קצת שונה מאחרות שיצא לי לקרוא, מאחר ובניגוד ללא מעט ביוגרפיות המתמקדות אך ורק באיש עצמו, כאן אנו חווים את כל המשפחה, אשתו וילדיו שהיו חלק ממסע החיים המורכב הזה וכמובן הוריו של מאיר הר-ציון ונוף ילדותו שעזרו לעצב את האיש המיוחד הזה.
אני ממליצה להתעכב גם על "פתח דבר" בספר בו כתבו אחותו של הר-ציון ובנו משה הר-ציון את המניעים שלהם לכתיבת הספר והקדמה מפיו של משה גבעתי המתאר את תהליך העבודה הלא פשוט על הספר עב הכרס הזה (506 עמודים) שאי אפשר להניח מהיד.
