הוצאת הכורסא ותשע נשמות, יוני 2018
הספר הזה נח אצלי המון זמן, ספר קטן 144 עמודים סה"כ. בהתחלה התרגשתי מאוד, ספר על אישה הפועלת בניגוד לסביבה שלה, בריטניה של שנות ה60-70 שזו תקופה מרתקת בפני עצמה. עיירה קטנה, חנות ספרים, סרט שיצא עכשיו לאקרנים, הוצאת תשע נשמות שכמעט כל ספר שלהם הוא קסום לדעתי. יחד עם זאת, לקח לי המון זמן לסיים אותו ועוד יותר מכך לקח לי לכתוב את הסקירה הזו.
הספר מתאר אלמנה, לא כל כך צעירה, המחליטה לרכוש בית ישן ורדוף רוחות, בעיירה שמרנית ואינטימית, במטרה לפתוח בו חנות ספרים. במהלך הסיפור אנו נחשפים לכל מיני דמויות, חלקן מעניינות יותר, חלקן מעניינות פחות. בכריכה האחורית רשום כי "המאבק השקט (נגד החנות) מגיע לשיא כשהחנות מציעה למכירה את "לוליטה" מאת נבוקוב, והאדמה בעיירה רועדת". אז אני חיכיתי כל הקריאה שהספר "ירעיד אותי" ולצערי זה לא קרה. היו יותר מידי קפיצות בין נושאים, דמויות ודיאלוגים, מצאתי את עצמי חוזרת לפעמים על אותה הפסקה, רק כדי להבין מי הדובר או לעקוב אחר הקפיצות בדמויות ובזמנים.
נכתב גם כי "היצירה משלבת הומור, הרפתקה ואהבה לספרים והיא כולה שיר הלל לעצמאות נשית". אז אני חייבת להודות שהיו אכן לא מעט קטעים הומוריסטים בסיפור, קצת קשה שלא, כאשר מתארים עיירה רדומה שמתרגשת מבניין רדוף רוחות, ילדה בת 11 שנשכרת לעבוד בחנות ומביאה איתה שלל סיטואציות על גבול ה"קומדיה של טעויות" החלפות מכתבים אבסורדית שאי אפשר לא לחייך תוך כדי ואכן היה גם המון אהבה לספרים, אך בכנות, את החלק של ההרפתקה לא מצאתי. אני לא יודעת אם זה קשור לעובדה שראיתי את הקדימון לסרט לפני שקראתי את הספר, וממנו קיבלתי את הרושם כי מדובר בעלילת מתח, מאבק בין שתי נשים חזקות ועוד. כי לאורך כל הקריאה זה מה שחיפשתי ולצערי לא מצאתי.
