"רגש הגיוני "- התמודדות רציונלית עם רגשות /ד"ר מיכל שחר
הרגש הוא אחד מהכוחות המופלאים שלנו כבני אדם .
הרגשות שלנו מסקרנים אותנו , משפיעים על קבלת החלטות ועל הבחירות היומיומיות בחיינו, חקר הרגשות הפך בשנים האחרונות לתחום עניין פופולארי במיוחד .
חיבור הרציונלי, ההיגיון לרגש, חיבור הקוגניציה לתחום הרגשות עוזר לנו להבין את התופעה בצורה יותר רציונלית ולהכניס מדע לתחום מדעי הרגשות .
אחד הכלים הפונקציונליים שניתן ללימוד במסגרת מדעי הרגש הוא ויסות רגשי , היכולת להתמודד עם מצבים רגשיים דרך לימוד ויישום של אסטרטגיות להתמודדות עם רגשות .
ניתן לחלק אסטרטגיות התמודדות רגשיות לשלושה מימדים עיקריים :
- הסחת דעת : יכולת לא לחשוב ,להסית מבט ,לא לחשוב על הרגש שמפריע לי . למשל כשאני רואה כלב דרוס על הכביש אני מסית את המבט ולא חושב על העצב שיש בי על הכלב הדרוס. אחת הבעיות באסטרטגיה זו הינה חוסר ההתמודדות עם הרגש, דבר שעלול למצבים נוספים בעתיד .
- הערכה מחדש : כאשר אני מתמודד עם מצב רגשי בעייתי אני לומד להעריך מחדש את המצב , סוג של רציונליזציה לרגש. לדוגמא יש לי מבחן מחר וזה ממש מלחיץ אותי , הרגש שמחובר הוא חרדה ,פחד ,לחץ . אני מבקש לערוך מחדש הערכה למצב ולקבל כלים שמשנים את ההערכה שלי לסיטואציה .דוגמא להערכה מחדש: המבחן לא ממש מלחיץ, כבר עשיתי מבחנים כאלו בעבר ,אני הקשבתי לשיעורים ולכן אני כבר יודע את החומר ועוד ועוד .
- קבלה : היכולת שלנו לקבל, להכיל את הרגש בלי שיפוטיות , לקבל את הרגש כדבר טבעי, הגיוני וחולף .לפעמים דווקא במצבים שלא מנסים להילחם ברגשות ,מרגישים הרבה יותר טוב .
ברור שנוסחאות אלו לא בהכרח טובות לכולם , ישנם אנשים שלא מסוגלים לעשות ויסות רגשי , אלה מתיישבים על הרצף של האב-נורמלי . לאלו שחווים דכאון קליני ,חרדות ועוד יש בעייתיות בוויסות רגשי . כרגע ההנחה המחקרית כי לאנשים אלו יש בעיה בוויסות הרגשי בגלל האינטנסיביות של הרגש שמופיעה אצלם וכן בעיות בשליטה העצמית .
אחת מהנחות היסוד בתחום מדעי הרגש, כי אנו רוצים להעלים רגש רע .יש לנו אנטי מובנה לרגשות שליליים , יצא שם רע לרגשות שליליים כמו : עצב, כעס, פחד, קנאה .
הנחת יסוד זו היא לא בהכרח נכונה , הלחץ,הפחד,הכעס יכול לעזור לנו להילחם על מה שצודק,להמנע ממקומות לא נוחים ולקום לעשות מעשה .
רגשות אינם סופת טורנדו חשוב לא לעשות דרמטיזציה מרגשות רעים .
רגשות קשים יכולים להיות פונקציונליים ולעזור לנו להתמודד בתוך מצבים קשים .
הפסיכולוגיה החיובית מדברת על מקסום הנאה בטווח הרחוק . הרצון תמיד להרגיש טוב ולהיות על הגובה, הוא לא בהכרח נכון .
לרגשות טובים ,בדיוק כמו לרגשות רעים יש תפקיד להניע אותנו בחיים שלנו .
כשאנו מסתכלים על הרגשות הרעים ככוח מניע לפעולה , יותר קל לנו לקבל אותם .
למשל כשהבוס לא נותן לנו העלאה וקידום והוא בוחר לעשות זאת לעובד אחר שלא מגיע לו , דווקא אם נכעס ונבין שנעשה כאן עוול ואי צדק,הדבר ידרבן אותנו לפעולה .
להבדיל מהמיתוס המגדרי הקיים בהקשר לסטראוטיפ של נשים רגשניות ,המחקר כיום מוכיח כי אין הבדל בין נשים לגברים באופן בו חווים רגש. ישנם אנשים שחווים רגש באופן יותר אינטנסיבי, אך זה לא בהכרח שמור רק לנשים .
רגשות נמדדים תמיד בקונטקסט הפעולה בו הם באים לידי ביטוי . למשל רגש חיובי של שמחה ,שהוא לכאורה רגש טוב, אם נפעיל אותו בנחום אבלים כנראה שהוא פחות יתאים , כמו שרגש של עצבות באותה סיטואציה הוא פרודוקטיבי יותר .
הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכיאטריה ,עוזרת לוויסות רגשי באמצעות כדורים וחומרים כימיים , יחד עם זאת יש לזכור שיש לנו יותר כוח ויכולת לשלוט ברגשות שלנו ממה שאנו חושבים .
חשוב ללמוד לשלוט ברגשות שלנו ,לא ממקום של סילוק הרגשות ואפטיה –אדישות , אלא ממקום של פרודוקטיביות ופונקציונליות ,לדעת להשתמש ברגשות לטובתנו .
מחקרים מראים שלרגשות יש קשר לערכים . , אדם שהוא תחרותי והישגי , לרגש כעס למשל יש חשיבות רבה יותר בעינו , אנשים שמעמד הכוח חשוב להם יחוו יותר רגשות של כעס .לעומת זאת אדם שבסל הערכים שלו ישנה הוגנות ,אחווה וטוב לב , יחווה יותר רגשות של שמחה ואמפטיה.
"ההיגיון שברגש"-זהו שם קוד לפעולה רציונלית והבנה קוגניטיבית ,כי רגשות טובים ורעים הם חלק חשוב מחיינו ועלינו לקבל את כל המנעד הרגשי שלנו ולדעת לפעול .
הרגשות כארגז כלים להתמודדות עם החיים .
