דורות שלמים של בשלניות צמרת עברו במשפחתי. לצערי המסורת נעצרה אצלי. לייתר דיוק, דילגה עלי.
יתכן שעצמת הפמיניזם הדפה את היכולות הטבעיות שלי והתבלינים ששמתי בסירים לעולם נמהלו ברצון עז שהוא יבשל במקומי.
אבל ביתי לא נכנעה. היא גם פמיניסטית וגם יצירתית. כבשלנית יצירתית היא מצליחה למזג טעמים שונים ומגוונים, להפליא בארוחות טעימות ופשוטות. כפמיניסטית, היא לא מבזבזת על זה הרבה זמן, וכל ארוחה היא פשוטה, מלאת תעוזה ואורכת גג עשר דקות בישול. הרי יש לה עוד עולם שלם לתקן בזמן שנותר.
הנה אתמול, איחרתי לשעת ארוחת הערב, והיא העמידה סיר פסטה. זרקה למחבט שמנת מתוקה ובמקום להתמודד עם הכמויות הנכונות של התבלינים, שמה קוביית פסטו של הסדרה הקפואה של דורות.
האחים היו מרוצים וביקשו מתכון. היא חייכה ואמרה שהכל לפי הרגש.
אחרי ששבעה, הסכימה לשתף בפשטות הטעימה:
מצרכים:
חבילת פסטה מבושלת
1 מיכל שמנת מתוקה
2 קוביות פסטו קפוא של דורות
אופן הכנה:
במחבט לבשל את השמנת המתוקה על אש קטנה. להוסיף שתי קוביות קפואות של פסטו קפוא. לערבב עד שהקוביות נמסות לחלוטין ומשתלבות בשמנת. .
לאחר הרתיחה, אפשר להוסיף לאט את הפסטה המבושלת, תוך כדי ערבוב.
להמליח לפי הטעם. אפשר להוסיף פרמז׳ן.
בתאבון
