סופר כמטיף – "לילות קיץ ארוכים" מאת אהרון אפלפלד

סבא סרגי' והילד יאנק הם נוודים. הם הולכים מכפר לכפר ומתפרנסים מנדבות שמקבלים מנוצרים טובים אחר תפילת היום הראשון. בעצם הם קבצנים.
הסיפור מצטייר כסיפור אגדה. הוא לא מרבה בפרטים והתיאורים בו מעטים, אך הוא בכל זאת משובץ שמות ורמיזות שמאפשרים למקם אותו באוקראינה בסוף המלחמה. מוזכר שהילד הוא יהודי ונס מרודפיו, אף כי אולי צעיר מידי כדי להבין את משמעות הדבר.
יום רודף יום בחיי הנוודים, אך אין זה כלל סיפור הישרדות ברגעי מצוקה. כי הנוודים האלה הם עשירים בעצם. תמיד יש להם כסף ומה לאכול, מה גם שהם זוכים לטעום מצרכים ומשקאות שכלל לא היו בנמצא באוקראינה בתקופה המדוברת. מרחקים של כמה מאות קילומטרים שהם גומעים בין כפר לכפר בן לילה גם לא תורמים לאמינות המתרחש. אך מהות הדבר בכך שמודבר בהטפה נוצרית פשטנית על הטוב והרע בפי סבא סרגי, בעוד שהנער משמש יותר מכל קהל אילם וחסר חיים לדבריו הנמלצים. הבלחות החלומות וזיכרונות העבר שמשתרבבים בחסכנות ברצף אינם מצליחים להפיח רוח חיים או ליצור אמון במתרחש. כל זה איננו אלא הטפת מוסר ובהיותה כזאת אינה מלמדת.
הספר ניתן לחברי הקבוצה "מדברים על ספרים" באדיבות הוצאת כינרת-זמורה-ביתן.
סופרת זיכרונות – מירי ליטווק
mirielitvak.com