נר אופטימי בחשיכה פוליטית

הראיון עם זהבה גלאון נקבע לשעה 19:30. בשעה 19:29 נכנסה לחדר, העמוס כל טוב, הגברת הראשונה של הפוליטיקה הישארלית. השלום שפיזרה לאויר היה כל כך חינני, מלא מרץ ואמיתי שקינאתי בה. כך היא חייה את חייה. בצניעות ואסרטביות שכבר לא מאפיינת אנשי פוליטיקה ניהלה את הראיון. ידה בדיוק מה היא רוצה לומר, מה הדגשים ולאן תיקח אותנו, המראיינות. לנו היו תכניות אחרות.

בניגוד לרושם שאולי עושה מרצ, זהבה גלאון הגיעה אל הראיון, נטולת פוזה, בגדים פשוטים, ילדה טובה פתח תקווה, צנועה ועם רקורד עשייה מרשים במיוחד מהקדנציה הקצרה.

במרצ שריינו ארבעה מקומות לנשים בעשרייה הראשונה, אבל לא היה צורך בשריון. הנשים הן רוב במקומות הראליים, ובזכות. לא הופתעתי כשגלאון הציגה את משנתה הסדורה של מרצ בעניין שויון מגדרי. חוקים שמחזקים בעיקר את הנשים המוכות, עובדות ועובדי הקבלן, אנשי פריפריה, קופאים בסופר, מאבטחים, עובדי נקיון, מקבלי אבטחת הכנסה. בקיצור – כל מי שהוא לא בוחר שלהם. בכלל התחושה שמלווה אותי כבר שנים ארוכות היא שלמרצ ולש"ס אג'נדה דומה בכל הקשור לחברתי-כלכלי. חלוקה שווה יותר וצמצום פערים.

אלא שמרצ עושה בתחום החברתי בשקט בשקט את מה שהימין צועק בקול רם ולא עושה כלום כבר שנים רבות.

 הביקורות אוהבות לשנוא את מרצ.  מרצ היא האנדרדוג של הפוליטיקה הישראלית, כזה שאוהבים לשנוא אותו אבל בפועל הוא כלב השמירה האימתני בכל הקשור לחוקים חברתיים.  בעוד שבפועל, הליכוד הנשכני והחזירי (והגדול) מצליח בחכמה להציג עצמו כאנדרדוג של הפוליטיקה הישראלית, כמסכן וכקורבן של תקשורת שמאלנית. ושום מילה על ישראל היום… אמצעי תקשורת גדולים וטובים נפלו בפח הזה, וכך, גם האסטרטגים של מרצ. לא שמעתי אף אסטרטג אומר את האמת: בואו נפסיק להתייפייף! המצע המדיני של מרצ משנות התשעים הוא היום מציאות מוכתבת! לפני שלשה עשורים המצע המדיני של מרצ  נחשב לכל כך שמאלני וקיצוני: שתי מדינות לשני עמים. היום הוא המציאות המוכתבתשל מפלגות רבות. אפילו בימין לא חוששים לומר בקול רם שזה פתרונם המדיני.

 במקום לחתור למתחרים האמיתיים שלהם על הקול החברתי: ש"ס, כחלון, לפיד, ישי. מתמקדים במרצ בצעד הנוגד את האינטרס הפוליטי שלהם ומבקשים את תשומת ליבם של מתלבטי הרצוג.

כשהמפלגה שלך עושה 90% מעשייתה בתחום החברתי, יש צורך לצעוק את זה. גם אם את צנועה.  במדינה ש 10% מתושביה מחזיקים בלמעלה מ 70% מההון (!!!) העשייה של מרצ לאורך השנים היא נר אופטימי בחשיכה הפוליטית. החשש האמיתי של גלאון היא שבכנסת הבאה לא תהיה מרצ. אם אפשר לדמיין כנסת חשוכה יותר מזו הנוכחית, היא אכן כנסת בלי הסמן החברתי החשוב של מדינת ישראל.