התשוקה לחיות.
מאת דנה לוי אלגרוד. 2014.
חלק 2 מתוך טרילוגיה והמשך לתשוקה לשרוד, מאת דנה לוי אלגרוד.
מתאים לכל מי שקרא את החלק הראשון וכסס ציפורניים עד כה, העלילה והמשכה הדירו שינה מעיניו והגיבורים חזרו אליו מדי לילה.
מי שלא קרא את חלק א', ללכת ולקרוא. לא ניתן לקפוץ לחלק השני. אין קיצורי דרך.
המשך קורותיהם של חברינו הניצולים מהאסון הגדול. אנו יודעים שאירופה חרבה. גל צונמי שטף אותה. הם בלונדון הבטוחה באופן יחסי והמאורגנת.
סיפור האהבה בין אית'ן לאווה, הידידות העמוקה עם אנטולי ואהבתו הלא מממשת לאווה, לילי הילדה המחוננת והמלאכית, החברים שיחד עברו את תלאות המסע , כל אלו ממשיכים ומעמיקים בחלק השני. עיני הברקת של אווה מהלכות כחוט השני לאורך הסיפור ומהפנטות את כולם, העיניים הכחולות עמוקות של אית'ן נמצאות איתה בכל רגע ועיני התכלת המרגיעות של אנטולי שלא מש ממנה ככל אשר תזדקק.
מה קורה בארצות הברית, ארצם של אווה ואית'ן. האם גם היא חרבה? מה עלה בגורל משפחתם בטקסס ובקליפורניה, האם יעשו את המסע המפרך הזה ויעזבו את בריטניה. ומה עם חבריהם?
סיפור המסע לארה"ב מרתק. החזרה למערב הפרוע ולימי הביניים מתארים מצב אנושי חזק המראה מה קורה לבני האדם בזמן מצוקה, רעב ופחד. חלקם הופכים למלאכים וחלקם לחיות אדם.
סיפור משולש האהבה: אווה-אית'ן- אנטולי מעמיק ומגיע לשיאים שמחייבים החלטות אמיצות ודרמטיות. האהבה מרגשת עד דמעות חנק בגרון. אין זה משולש קלאסי של טוב ורע. כולם טובים. תאורי התשוקה חודרים לעורקים וגורמים לקוצר נשימה.
אופייה של אווה מתגלה בשיאו ברגעי השפל הגדולים ביותר שלה כשמאבדת הרצון לחיות. דווקא ברגעים אלו היא קמה לתרום לקהילה ולזולת ככל שיכלה. אופייה הספונטני והחלטותיה המתפרצות לעיתים גורמים לבעיות נוספות אך תמיד בכוונה לעזור ולתת.
ספור אהבה. ספור הרפתקאות, ספור אנושי.
"אווה", הקול המתוק של המלאכית הקטנה קואר לי ואני מנסה לפקוח את עיני.
"אווה קומי, אני אוהבת אותך"
אני פוקחת את העיניים והן כל כך שורפות, אני נלחמת בדחף לעצום אותן שוב. אני מנסה לחייך אבל לא מצליחה.
"אווה , זוכרת שבלונדון הבטחת לי שתהיי כמו אימא שלי עד שאימא שלי תגיע? אז אייך תעשי את זה אם תמותי?"
הדברים שלה מצמררים אותי. " נסיכה קטנה שלי, למה את אומרת דבר נורא כזה?"
"כי אם לא אוכלים ושותים אז מתים! ואני לא רוצה שתמותי. אני צריכה אותך וגם נאדיה צריכה אותך".
אני לא רוצה שמישהו יצטרך אותי עכשיו. אני רוצה לעצום את העיניים ולא לפקוח אותן עד שהסיוט יגמר. אבל המלאכית הקטנה שלי צריכה אותי. אני מסיטה מעלי את השמיכה, הגוף רועד ואני מתיישבת בכבדות ונשענת על גב המיטה. היא מחייכת ומתיישבת לצדי.
מומלץ בחום!
ניתן לרכוש את הספר באתר מנדלי http://mendele.co.il/?wpsc-product=hatshukalihyot ובאתר הסופרת http://www.thepassion.co.il/
לסקירות נוספות, תערוכות, אופנה ועוד כנסו ל-
סגנון והשראה עם רוית.
https://www.facebook.com/#!/profile.php?id=369140283237193&fref=ts
