ביום האחרון של שנת 2014 יצאתי עם חבורת בלוגרים ועיתונאים דוברי רוסית לסיור באזור בנימין, אשר התמקד באתרים הארכיאולוגיים בהם התקיימה התיישבות יהודית בתקופת התנ"ך ובימי בית שני.
המועצה האזורית מטה בנימין הוקמה בשנת 1978 ׁ(מבוא חורון, הישוב הראשון בה הוקם עוד בשנת 1968) ומונה ארבעים ושלושה ישובים עם כשישים אלף תושבים.
המועצה עשירה במגוון נופים שונים, אתרי טבע, מורשת ותיירות ומתפרסת על שטח גאוגרפי גדול. גבולות הגזרה של המועצה: בקעת הירדן וים המלח במזרח, עמק שילה בצפון, ראש העין ולטרון במערב והרי ירושלים בדרום.
המדריך בסיור היה חזקי בצלאל, רכז פרויקטים ותוכן במחלקת התיירות במועצה.
התחנה הראשונה הייתה תצפית בישוב נילי, ישוב קהילתי חילוני, אשר הוקם בשנת 1981 ומונה כיום 300 משפחות.
הופתענו לגלות כי התצפית נמצאת במרחק אווירי של כשני ק"מ מנתב"ג ומשקיפה על גוש דן ועל ערי המרכז אלעד, פ"ת, מודיעין ואזור בן שמן-נקודה למחשבה לכל מי שהוזה על מסירת שטחים.
גבעת היקבים – אתר ארכיאולוגי ליד טלמון.
כאשר שאלתי את העוקבים שלי בפייסבוק היכן צולמו תמונות הפריחה במקום הפסטורלי והיפה שנקרא "גבעת היקבים", קיבלתי מגוון תשובות בסגנון יער בן שמן, יער קולה, שורש ועוד. אף אחד לא ידע שמדובר באתר היסטורי בן יותר משלושת אלפים שנה, הנמצא במרכז הארץ.
מכיוון שגבעת היקבים נמצאת בשלבי פיתוח, מעטים מודעים לקיומה.
הגענו בתקופה בה התחילה פריחת כלניות, רקפות, אירוסים ארץ ישראליים ושקדיות. לא פלא שבמקום מתקיים פסטיבל "שישי צבעוני" – סיורים חינמיים עם מורה דרך בנושא פריחה.
מתחת לעץ אלון גבוה ועתיק, הסביר חזקי המדריך על גבעת היקבים:
לפני כשלושת אלפים שנה הגיעו בני ישראל הגיעו לאזור, שהיה ריק מכנענים בגלל השטח ההררי, והקימו בית בד מהראשונים בעולם, המתוארך לתקופת הברזל ולימי ספר מלכים, ושפעל בטכנולוגיה מאוד מיוחדת. באתר נמצאו 31 בורות שנחצבו כיקבים ומאוחר יותר שימשו חלקם כמערות מסתור למכבים.
בסמוך לגבעת היקבים, במאחז חורש ירון (בין טלמון לנריה) נמצא בית הקפה בד בבד, הסמוך לבית הבד המשפחתי הקטן של חזקי בצלאל (המדריך שלנו:) ואשתו יהודית.
בבית הקפה, הצופה אל נוף מרהיב של הרי שומרון ופועל בעיקר בימי שישי, עד שעתיים לפני כניסת השבת, ובשאר השבוע לקבוצות בתאום מראש, ניתן להנות ממגוון מאכלים על טהרת שמן הזית, סלטים, מאפים ביתיים ועוד.
בבית הבד הסמוך, הפעיל בעונת המסיק (סוף הסתיו-תחילת החורף), ניתן לרכוש שמן זית איכותי (השנה בגלל כמות הזיתים הקטנה, מוכרים בבית הבד שמן זית איכותי של משק אחיה השכן והידוע).
בד-בבד, בית בד ובית קפה, חורשה
בסמוך לבית הקפה נמצא סימון לסינגל אופנים: שביל אופניים צר סביב הישובים, המיועד לרוכבי אופניים מקצועיים וחובבנים.
מרכז המבקרים בשילה הקדומה
ממשיכים לשילה הקדומה, שהיתה בירת המדינה היהודית לפני 1500 (עוד לפני ירושלים).
שילה היתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון, עוד בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען, לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת לפני 3200 שנה.
מדובר בביקור השני שלי באתר ובכל פעם למדתי דברים חדשים. בשילה פגשנו את המדריך ישראל בן אריה, בן 34, תושב שילה ואב לארבעה (האחרונה נולדה רק ימים ספורים לפני הסיור), אשר לקח אותנו במכונת הזמן שלושת אלפים שנה לאחור, אל שילה הקדומה. ישראל, במקור מליטא, העביר את הסיור בצורה מרתקת ומעניינת מאוד, תוך שימוש בידע אישי רב ושילוב מידע שקיבל מאשתו הארכיאולוגית רעות.
ישראל התחיל בסיפורם של המטבעות הישנים הפזורים בכל שטח האתר.
המשכנו אל הבזיליקה, שהתגלתה בשנת 1926. מעבר למוזאיקות מרשימות ומבנה עתיק ומיוחד, הייחוד של הבזיליקה, שהיא אתר תפילה נוצרי, הוא מגן הדוד שנמצא בה (ישראל סיפר על מקרה דומה של מגן דוד במסגד בקווקז).
בתל ההיסטורי גילו הארכיאולוגים מזבח מתקופת בית שני וממצאים נוספים מתקופות היסטוריות שונות
במרכז המבקרים מיצג מולטימדיה על תולדות עם ישראל:
מאחורי הפילוג בין שבטי ישראל עומד סיפור מעניין: אישה משבט אפרים מתה כתוצאה מאונס אלים ע"י אנשי שבט בנימין. אנשי שבט אפרים פותחים במלחמת אחים, שכתוצאה ממנה שבט בנימין כמעט נכחד וניצל ברגע האחרון. אנשי שבט אפרים נשבעו שלא לתת את בנותיהן לשבט בנימין. כך נולד חג ט"ו באב, שבו בנות שילה לבושות בלבן יצאו לחולל בכרמים והגברים משבט בנימין בחרו להם בנות זוג מבין הנשים שלא נשבעו (כל אשה לקחה שמלה מחברתה, על מנת לא יבחרו בה על סמך עושרה).
ביקרנו במוזאון בו שמורים אוצרות מלפני 3000 שנה, שאת חלקם גילתה רעות, אשתו של ישראל.
המשכנו אל ביתה של האומנית ומעצבת הפנים סווטלנה ריבליס בישוב עלי.
עלי הוקם בשנת 1984 וקרוי על שמו של הכהן הגדול, שפעל במשכן שילה.
היום מתגוררות בישוב כ-800 משפחות, והוא בעל אופי עירוני, עם אוכלוסיה דתית וחילונית.
סווטלנה ריבליס, פסיכולוגית במקצועה, במקור ממוסקבה, הפכה לפני כעשור את התחביב שלה באומנות למקצוע, ולפני כשנתיים פתחה עסק בישוב.
היכולות הגיעו אליה לא במקרה: אביה היה צייר מוכשר ואמה משוררת. מסיבות אידיאולוגיות, סווטלנה החליטה לבנות את ביתה דווקא בעלי.
סווטה עיצבה את הבית בהתאם לטעמה האישי לרבות שדרוג רהיטים בעצמה.
בצמוד לבית נמצא צימר, גם הוא מעוצב ברוח ייחודית בו ניתן להתארח במחירים מאוד אטרקטיביים.
מעלי המשכנו אל מרכז המבקרים נחלת בנימין ושל יקב פסגות, שם המתינה לנו ארוחת ערב משובחת של קייטרינג "עץ רימון".
יקב פסגות ומרכז המבקרים נחלת בנימין אשר הוקם בשנת 2010 התחיל בתור תחביב של יעקב ברג. יעקב גילה שהוא יודע לעשות יין איכותי כאשר קבל תגובות טובות מחבריו.
במערה עתיקה הסמוכה ליקב מצא יעקב מטבע מתקופת המרד של היהודים ברומאים לחירות ציון. כך הפך סמל המטבע לסמלם של בקבוקי היין של יקב פסגות.
היקב מייצר כמאתיים אלף בקבוקים בשנה. טעמנו מרלו מבציר 2011 ומבציר 2012 וקברנה פראנק בציר 2011 , העשוי מענבים הגדלים על סלע, כך שמורגש הטעם העמוק של האדמה- ככל שהגפן תתאמץ יותר לגדול, כך היין יהיה טוב יותר.
היין מיוצר במיכלי הנירוסטה עם דופן כפולה ומוחזק בחביות עץ אלון צרפתי, בהן משתמשים פעם אחת בלבד. מתנדבים נוצרים אוהבי ישראל מגיעים מדי שנה לעבודה ביקב.
במרכז המבקרים ניתן לרכוש יינות במחיר של 220-40 ש"ח לבקבוק.
אירוח מוזיקלי ואקולוגי בנווה ארז
בישוב נווה ארז, שהוקם בשנת 2000 וקרוי על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שנהרג במלחמת לבנון, פגשנו משפחה מיוחדת ומקסימה, משפחת כהן- נועם, תהילה ושלושת ילדיהם בני עשר, שש ושנתיים.
בישוב הקטן מתגוררות שמונה עשרה משפחות, שמה שמחבר ביניהן זו האהבה לסביבה ולמסורת היהודית.
נועם כהן, ירושלמי במקור, ייסד את הישוב לפני ארבע עשרה שנה. תהילה אשתו, אשר הייתה שמאלנית בדעותיה, שינתה את דעותיה לאחר שהכירה את נועם.
נועם מופיע בהרכב "ענבלים" ומנגן על מגוון כלים מוסיקת עולם אתנית יהודית עם נגיעות לטיניות ואפריקאיות.
בביקור בביתו קבלנו טעימה מוזיקלית
באוהל צבעוני ומאובזר, בלב בוסתן רחב ידיים, מתקיימים (במיוחד בימי הקיץ החמימים), אירועים עד 150 איש.
תהילה מעבירה סדנאות באקולוגיה וסדנאות יצירה מפסולת בדגש לפיתוח מודעות סביבתית.
בימי הקיץ החמים, מתקיימות בבית קפה פאב הפתוח בחמישי ומוצ"ש הופעות מכל הסוגים (כניסה חופשית).
פרטים נוספים באתר: http://www.inbalim.biz/
ממליצה לכולם לקחת פסק זמן, להגיע לבנימין, חבל הארץ המדהים, במרחק של חצי שעת נסיעה מגוש דן, ולהנות ממגוון אטרקציות שיש לאזור להציע.
מידע נוסף ופרטים באתר תיירות בנימין: http://www.binyamin.org.il/
