איך הפכנו שומן יתר להעצמה נשית?

*במשך שנים נמנעה אנה לוקצקי מללבוש בגד ים. היא שקלה 90 ק"ג והתביישה בגוף שלה. יום אחד היא החליטה לקנות בגד ים, אבל במקום לעשות את זה בסתר בתוך תא ההלבשה, היא התחילה כבר בחנות לעשות פוזות מול המראה ולפלרטט עם עצמה. אחרי כמה שבועות כבר יזמה הפקת אופנה של בגדי ים עם תמונות של עצמה ועל הדרך ריפאה את עצמה ועוד אלפי נשים שסובלות מאותה בושה.

"כשהייתי 54 קילו שנאתי את עצמי, היום אני אוהבת את עצמי ואת ה-90 קילו שלי, את כל ההצלחות שלי עשיתי כשאני שוקלת 90 קילו, כי אישה שאוהבת את עצמה, טובה יותר לעצמה ולסביבה". 

אני רוצה לציין שלא האזנתי לראיון המלא, והדברים שנכתבים בהמשך מתייחסים לכותרת הריאיון בלבד, שמשכה את תשומת לבי. הכותרת של הראיון כמו גם הראיון עצמו, הם חלק מטרנד חדש שמציף את הרשתות החברתיות, מגזיני אופנה ובעצם כל מדיה אפשרית, לפיו ״שמן זה יפה״. לא אוכל להכריע בוויכוח אם להיות שמן או שמנה זה יפה או לא, כי יופי קשור לטעם אישי ולמאפייני התרבות בה חי כל אדם.גם לא אתווכח אם ביקיני הוא לבוש מתאים או לא לגוף ששוקל 95 קילו. ממרומי 54 שנותיי אין לי עניין להתעסק בסוגיית המלבושים השונים שפיתחנו מאז ימי המערות, את זה אשאיר למגזיני אופנה וליודעי דבר.אבל דבר אחד אומר בוודאות: שומן מיותר זה לא דבר בריא! זכותה של אישה לקבל את המשקל הכבד של גופה באהבה או להשלים עם שומניה המצטברים אם אין ביכולתה לאזן את משקל גופה, אבל להתחיל להאדיר שומן יתר כדבר נשגב ורצוי זה כבר דבר אחר.הטרנד החדש של ״אני שמנה אני מאושרת״ נולד למעשה מטרנד לא פחות קיצוני לפיו ״אני שדופה אני נחשקת ומצליחה״.

על הרזון השדוף והחולני שעולם האופנה  כופה עלינו כבר דובר רבות ואין לי הרבה להוסיף בעניין. כבר שנים עולה קול זעקה בשבט החברתי בדבר המדיה ששוטפת את מוחן של ילדות ונערות  צעירות ברזון לא בריא. אך האם התשובה לחידלון הרזון האובססיבי הוא בשיכנוע אותן צעירות מבולבלות ששמן זה בריא???
אין שום דבר טוב בשומן יתר שמצטבר בגופינו!!!
שומן מכביד על פעילות הלב.
שומן באיזור הבטן הוא הגרוע ביותר כיוון שהוא נוצר מהורמון הקורטיזול ששמו השני הוא הורמון הסטרס. שומן רב באיזור הבטן יכול להביא להתקפי לב.
שומן יכול להיות קשור לכבד שומני ולא בריא או לאבנים בכיס המרה.
שומן יתר יוצר משקל יתר על מפרקי השלד מה שיכול ליצור כאבי גב או כאבי בברכיים.
שומן יתר הופך לפסולת שנאספת בדם, באברים וברקמות – מצב שיכול לחסום את העורקים שלנו.
שומן יתר הוא אינדיקציה לכך שהגוף מותקף על ידי כמויות אוכל או סוגי אוכל, איתם הוא לא יכול להתמודד.
מה שמטריד אותי בכותרת הנ״ל, היא העובדה שהיא מייצגת גל חדש שמציג שומנים כמקור להעצמה וגאווה נשית. בכותרת הראיון מציינת המרואיינת: ״כשהייתי 54 קילו שנאתי את עצמי, היום אני אוהבת את עצמי ואת ה-90 קילו שלי, את כל ההצלחות שלי עשיתי כשאני שוקלת 90 קילו״.
מה בדיוק המסר שמועבר לנו כאן? שכדי להצליח בחיים אנחנו צריכים לאכול יותר ממה שהגוף זקוק לו כדי להיות מאוזן  ובריא?
או אולי שכדי לאהוב את עצמנו אנחנו צריכים להפסיק לאכול כדי לחיות ובמקום זאת להתחיל לחיות כדי לאכול ובכך לתת משמעות עמוקה יותר לחיינו? כי נולדנו כדי לאכול?המעניין הוא שנשים כבדות משקל שמרגישות מועצמות בגלל משקל היתר שלהן מדברות על העצמה נשית שחשו ברגע שלמדו לקבל את הקילוגרמים המיותרים שלהן כאילו היו שומה על הפנים איתה נולדו או נכות שאיתה למדו לחיות. שומן יתר זו לא תופעה, שומן יתר זו תוצאה של תופעה שנקראת אכילה ללא שליטה שרבים מאיתנו חוו אותה בחייהם.ממתי חוסר שליטה בפעולות בסיסיות כמו אכילה, הטלת שתן וכו׳ הוא מקור להעצמה?
האם אדם שהיה הולך ברחוב, מנפנף בידיו לכל עבר ללא שליטה או צועק ללא שליטה היה נחשב כאדם מועצם?איך אכילה ללא שליטה הפכה לתופעה מעצימה? אולי כי אנחנו לא קוראים לתינוק בשמו?אולי אם במקום לצלם את הנשים השמנות בבגדי ים פרחוניים על חוף ים מרהיב היו המגזינים מצלמים אותן ליד המקרר עם כמויות האוכל שהן אוכלות כל יום, המסר היה מתקבל אחרת.
איך זה שכל מגזין נשים שמכבד את עצמו מציג בגדי אופנה על נשים כבדות משקל שמחייכות אלינו מדפי הכרום הצבעוניים כאילו אומרות: ״אתם לא יודעים מה אתם מפסידים, להיות שמן זה נפלא״?.
איך זה שיותר ויותר מאמרים מציגים נשים עם משקל יתר כנשים מאושרות שהמשקל רק מוסיף להן  בטחון עצמי ועוצמה, כשבעצם הגוף הכבד מייצג אכילה ללא הפסק שלרוב באה למלא חסכים רגשיים, תיסכול וחוסר בטחון?
שאקטי מאי*

*****************************************************************

שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳ 

למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN

מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״

למידע על הסדנאות היכנסו לאתר

לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com

 

שאקטי מאי
שאקטי מאי מנהלת את שאקטי יוגה סנטר (פראנה יוגה קולג'), מרכז יוגה מקסים בלב תל אביב (חובבי ציון 52 ת״א).במשך 3 עשורים של לימוד יוגה וניהול מרכזי יוגה ברחבי העולם, חילקה שאקטי את זמנה בין הוראת יוגה והכשרת מורים. בסופו של דבר החליטה להקדיש את כל זמנה ומרצה להכשרת מורי יוגה, כדי שהפצת דרכה הרוחנית של היוגה תימשך, והיא לא תיעלם בין הטרנדים החולפים המרכיבים את עולם היוגה במערב.לאורך השנים פיתחה שאקטי מאי סגנון לימוד ייחודי, בו טמון מקור כוחם של הקורסים אותם היא מעבירה – הסגנון נקרא האתה יוגה קלאסית, תוך שימת דגש רב על בטיחות בשיעור, נשימה נכונה וזרימה אינטואיטיבית של אסאנות. שאקטי מאי מלמדת איך ליצור ולשמר את הפראנה – כח החיים, כל זאת תוך הבאת החשיבה למצב רוגע והנאה מדיטטיבית מרגע ההווה. במהלך הלימוד, היא משלבת בין מדע היוגה למדע המודרני, שתומך במה שחוו היוגים העתיקים.הספרים, המאמרים והפוסטים ששאקטי מפרסמת, באים כדי לסייע לאנשים להפוך לחזקים ולבעלי רצון חופשי והכח לממש אותו. היא מאפשרת לכל הסטודנטים שלה גישה חופשית בכל נושא, וכך משמרת את הקשר המסורתי בין מורה ותלמיד, גם לאחר סיומם של הלימודים הפורמליים.לאחר שעברה לגור באשראם יוגה בהודו, שהתה שנה במדבר והתנסתה בתרגול יוגה מתקדם במספר מרכזים המתמחים בהאתה יוגה, הידע של שאקטי הוא נרחב והיא מעבירה אותו הלאה בצורת הלימוד המסורתית הבנויה מקשר מורה-תלמיד, כמו גם שימוש באינטרנט, רשתות חברתיות וספרות מודפסת שהיא מוציאה בנושא.